פמיניסטיות הורסות את המשפחה?
נכתב על ידי פרוייקט מגדר באינטרנט   
lesbian1אחת הטענות המופנות כנגד הפמיניזם הינה כי התנועה שמה לה מטרה להרוס את מוסד המשפחה. הפמיניסטיות , כך נטען, מעוניינות לבטל את מוסד המשפחה כפי שהוא מוכר לנו היום. כך טוענים המתנגדים לתנועה אין בטענת הפמיניזם לשוויון מן האמת וכי יש לתנועה מטרות אחרת ממה שהן מצהירות עליו. טעות הבסיסית בטענה זו הינה כי הפמיניזם מעוניין אמנם בהרס של המשפחה הגרעינית אך לא בהרס מוסד המשפחה, המשפחה גרעינית ומוסד המשפחה אלו שני דברים שונים בתכלית.
  המובן השגור של המשפחה אומר: אם, אב (הטרו כמובן) וילד. זו המהות של המשפחה הגרעינית. השילוש הזה הנו `אבן היסוד` הבסיסית והמצומצמת ביותר של מובן המשפחה. הפמיניזם, בהשראת הספרות, שואל מנין לנו שזו הצורה היחידה להיות משפחה? מחקרי הדור השני של האנתרופולוגים במאה העשרים כבר הראו לנו שיש חברות בהן השילוש הנ``ל אינו מהווה את המבנה הדוגמטי.

לכן הפמיניזם מעוניין לפרק את המובנות מאליה של המשפחה הגרעינית כאבן היסוד של מוסד המשפחה. השוני המרכזי בין הגישות הפמיניסטיות השונות מתבסס על זיהוי הבעיה, זיהוי הדוגמטיות שבמוסד המשפחה הגרעינית ואופן הפתרון המוצע כפועל יוצא. בכוונתי לטעון כאן כנגד הפמיניזם הליברלי והפמיניזם החברתי ולאמץ את תמונת העולם של הפמיניזם הרדיקלי ובפרט את

עמדתה של ג`ודית באטלר כפי שהוצגה בספרה `אנטיגונה` שתורגם לעברית לא מזמן, כי יש לפתח צורות נוספות של התארגנות אנושית.

  lesbian הדיון הליברלי קורא להחלת המיסוד החוקי של הנישואין, ירושה וכיוצא בזה גם על זוגות חד-מיניים.

אולם השאיפה הליברלית מתמקדת בחלוקות תפקידים הוגנת יותר בתוך המשפחה, כזו שתאפשר לנשים להשתתף בזירות הציבוריות. התפיסה הפמיניסטית הליברלית טוענת כי הבעיה היא בזיהוי היחסים והמעשים בתוך המשפחה הגרעינית כמתרחשים במרחב פרטי, א-פוליטי. דבר הגורם לנטורליזציה של יחסי הכוח במשפחה ולהקפאתם כאילו היו יחסים טבעיים. כך מוגבלת יכולתם של מוסדות מדינתיים וחברתיים להתערב ולהחיל ערכי שוויון בתוך המשפחה.

  צילום: Emily Walker

הפמיניזם התרבותי קורא לגמישות מגדרית בשאלה מי ממלא את תפקידי ה``אם`` וה``אב``, מי מפגין ``תכונות אימהיות`` ``אבהיות`` וכיצד מוצמדות תכונות אלה לזיהוי המגדרי כאישה או כגבר, כלומר יציאה כנגד התכנים והתפקידים החברתיים והנפשיים המיוחסים לעמדות של האם ושל האב ולחיבורן של העמדות לזהות מגדרית. ``העמדה יוצאת נגד הדיכוטומיה נשי- גברי, מעצבת את התפקידים אם- אב כמנוגדים ומשלימים דבר שלא מאפשר הבניה של זהויות מגדריות גמישות אצל הילדים``.הסתכלות כזו על מוסד המשפחה הגרעינית עדיין משמרת את המבנה הישן אשר מייצר פרטים הכפופים לחוק ועדיין מסומנים מבחינה מינית ומגדרית.

 

לכן ,טוענת באטלר, הפתרון אינו ``האחדת המעמד האזרחי של המשפחה עם זה של הזירה הציבורית (האישי הוא הפוליטי והפוליטי הוא האישי) או לחילופין גמישות בשאלת הזיקה בין מגדר של ממלא התפקיד המשפחתי לבין התפקיד עצמו`` עומק הסמלים, שיוצרים את המשפחה על עמדותיה השונות ומעניקים לעמדות אלה משמעות.

 

באטלר טוענת כי ההנחה שחייבת להיות משבצת ``אם`` ומשבצת ``אב`` ושמישהו אמור לאכלס את המשבצות הללו, שאם לא כך יישארו ריקות וייצרו חסך ופגם, אינה מבטאת מבנה הכרחי או חוקיות פסיכולוגית חיונית.

 

המשפחה שאליה חותרת באטלר אינו מחויבת לסקאלה של גברי/נשי ואבהי/אימהי. השארות שבאטלר מבקשת ליסד מאפשרת משפחה עם שתי אימהות שאין בפעולותיהן דבר המהווה תחליף לפונקציה האבהית. אפשר לחשוב על כמה הורים וחצאי הורים, משפחה של חברים שקשרו ביניהם קשר של אחריות ודאגה לאחר, או כל מערך אחר המחויב לאורך זמן להסדרת הצרכים החומריים והרגשיים של החברים.


 

 


 

מעובד מתוך המאמר "פמיניזם ומושג המשפחה הרדיקלי" מאת : גל גלבוע   6/8/2004 שפורסם בפורטל לשיוויון זכויות ולצדק חברתי.

נכתב על ידי פרוייקט מגדר באינטרנט.

 


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 1708

RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1