Image Image
 
מה נשים רוצות
מה זה בכלל פמיניזם? הדפס דואל
נכתב על ידי פרוייקט מגדר באינרנט   
feminism_m1 מה זה בכלל פמיניזם? קצת היסטוריה...
"פמיניזם" הוא שם של תנועה למען שוויון זכויות לנשים, הנקראת גם "התנועה לשחרור האישה". המלה "פמיניזם" מקורה במלה הלטינית feme, שפירושה אישה או נקבה.

מאות שנים מנסה החברה האנושית להתמודד עם נושא חרות האדם באשר הוא אדם, ועם נושא השוויון בין כל בני-האדם.


בשנת 1789 התאספה בצרפת "האספה הלאומית" (הפרלמנט הצרפתי) ויצאה בהצהרה מפורסמת הנקראת "הצהרת זכויות האדם". בהצהרה זו נאמר, כי לכל בני-האדם הצרפתים זכויות שוות. באותה שנה התחוללה בצרפת מהפכה, הידועה בשם "המהפכה הצרפתית".
מאותה תקופה ואילך, במאתיים השנים האחרונות, אנו מוצאים, כי תהליך דומה עובר בעולם על ארצות ועל תרבויות שונות. מאז המהפכה הצרפתית חותרות קבוצות שונות בחברה לשפר את מעמדן, ולוחמות לשוויון זכויותיהם.
מאז אותה תקופה אפשר גם לראות את הנשים במקומות שונים בעולם מתאגדות כדי להשיג זכויות בחברה, שהן חיות בה.feminism_m
"הפגנה של נשים פמיניסטיות" צילום: גארט וינוגרד

בעקבות ההצהרה למען זכויות האדם פרסמה בשנת 1792 מרי וולסטונקראפט את ספרה "בעד זכויות האישה". בספר זה נשמעה הטענה, כי יש לפתח את שכלן של הנשים ולהקנות להן עצמאות כלכלית. נשים משכילות וחכמות תעזורנה לא רק לעצמן, אלא גם תקדמנה את המין האנושי.

בשנת 1848 פורסם המניפסט (גילוי הדעת) הראשון של תנועת הנשים בארצות-הברית - ובו תביעה להכיר בכמה זכויות של האישה הנשואה:

הזכות להחזיק ברכוש משל עצמה
הזכות לחופש תנועה
הזכות להגנה מפני אלימות בעלה
הזכות לגירושין
הזכות לחופש פעילות כלכלית
הזכות לחופש לעסוק במקצועות חופשיים (שהיו סגורים בפניהן, כמו רפואה ועריכת דין)
מתן חינוך שווה לבנות
וזכות הצבעה

הנשים הבינו, כי רק הן עצמן יכולות להביא לשינוי מעמדן בחברה.
בשנת 1903, קם באנגליה גוף של נשים, שקראו לעצמן סופרז'יסטיות (סופרז'יזם, בלטינית Suppragium, פירושו קול, זכות הצבעה). הסופרז'יסטיות דרשו שוויון זכויות ורשות השתתפות בהצבעות ובבחירות עם כל האזרחים הגברים במדינה. הן פתחו במאבק נמרץ לעורר את דעת הקהל לעוול החברתי הנעשה לנשים, ארגנו אסיפות פוליטיות, שעוררו את זעם השלטונות, נאסרו והכריזו על שביתות רעב.

שני ספרים חשובים נכתבו בידי נשים לקידום המהפכה הפמניסטית. האחד - ספרה של סימון דה-בובואר הנקרא "המין השני" (1949), ובו קבעה המחברת, כי שחרור האישה הוא גם שחרור הגבר. והשני - ספרה של בטי פרידן "המיסטיקה הנשית" (1963), ובו יוצאת המחברת נגד הכוונת האישה לתפקידיה כעקרת ביתו בלבד ונגד חינוכה לתפקידים פסיביים ולתלות בגבר.
בעקבות פרסום ספרה של פרידן התעורר בארצות-הברית ויכוח ציבורי סוער, נשים יצאו להפגין ברחובות וקמה ה"תנועה לשחרור האישה", שלחמה למען שוויון זכויות לנשים, וכמוה פעלו תנועות דומות במקומות נוספים בעולם המערבי.

בעקבות המאבקים של תנועות הנשים החלו מדינות המערב בחמישים השנים האחרונות לחוקק חוקים המבטיחים את שוויון זכויות הנשים.

במשך רוב ההיסטוריה האנושית התמצו תפקידיהם של הגברים והנשים בקיום מצוות "פרו ורבו ומלאו את הארץ", כלומר - במילוי ייעודם הביולוגי:
גברים - בתפקידי הולדה, ונשים - בתפקידן כיולדות ומגדלות ילדים, כדי להגדיל את המין האנושי.
התפקידים המסורתיים שהיו נפוצים במשך מאות שנים נבעו מהתפקידים הביולוגיים - הגבר ממלא תפקידים הקשורים בייצוג המשפחה כלפי חוץ, ותפקידה של האישה הוא טיפוח תפקידי הפנים, ודאגה לחיים בבית, כמו ניקיון ובישול.
היום נשים וגברים נעשים פחות ופחות כבולים לתפקידיהם הביולוגיים.

המאה העשרים הביאה לשינוי ולשיפור ניכר בחיי הנשים בתחום המשפחה, החינוך, התעסוקה והפוליטיקה.

התנועה לשחרור האישה ממשיכה להיאבק להגברת המודעות לשוויון זכויות לנשים. התנועה טוענת, כי דרכה של האישה בחברה נקבעת לא על-פי נתוניה האישיים בלבד, וגם לא על-פי טבעה הביולוגי, אלא על-פי התנאים החברתיים המגבילים את התפתחותה באשר היא אישה.

מאז קום המדינה נחקקו בארץ חוקים המבטיחים את שוויון הנשים. אך בתחום התעסוקה עדיין אין שוויון מלא, זאת למרות חוק הזדמנויות שוות וזו לשון החוק:
"חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח 1988:
לפי חוק זה, אסור למעביד להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, מחמת היותם נשואים, או מחמת היותם הורים, בקבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית ופיטורים או פיצויי פיטורים.
בנוסף אסור למעביד לפרסם מודעה בדבר הצעת עבודה, אלא אם כן הצעת העבודה צוינה בלשון זכר ובלשון נקבה, בין ביחיד ובין ברבים. העבריינים צפויים לעונש על-פי החוק."

40 שנה לאחר מימוש זכות הבחירה לנשים וקבלת החוק למתן שכר שווה לאישה ולגבר בעד עבודה שווה, מתברר כי מעטות מאוד עמדות הכוח הפוליטיות, הכלכליות והמקצועיות, שהנשים בעולם זכו בהן. לכן ממשיכות תנועות הנשים ברחבי העולם להיאבק הן להגברת המודעות לזכויות הנשים והן להגנה על זכויותיהן בחוק.

 

 


 

עובד מתוך מאמר של רונית חכם, שכתבה את הספר "כעץ שתול : תכנית לימודים בנושא ''גדילה, צמיחה ואריכות ימים'', שנת 1990.


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 1598

תגובות (1)
RSS לתגובות
1. 02-03-2008 07:34
כתבה פושרת, לא?
נושאים כמו זכותה של האישה שלא יכו אותה או שלא יקחו ממנה את המשכורת שלה, למשל, הם די אלמנטריים, לא בדיוק משהו שרק יחידים יכולים להבין... :roll
רשומים
esty

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >