Image Image
 
כל הפוסטים בבלוג
הודו שזה מעניין!! הדפס דואל
נכתב על ידי אפרתה   

 

משל הקובה....

מאת יהלי סובול | בקטגוריה כללי יום חמישי 18 כדצמ', 2008

באחד הפרקים הזכורים לטוב של סדרת הטלוויזיה האהובה לילדים, “שכונת חיים,” מנסה רחלה, אמא של יוני, לשכנע את יוני לאכול קובה. ליוני יש רתיעה עמוקה מקובה וכל פעם שהוא נתקל במאכל הזה הוא בורח בצווחות של גועל ופחד. אמא של יוני מתייעצת עם המדריך של יוני, ששון גבאי הצעיר, איך לגרום ליוני להפסיק לפחד ולהתחיל לאהוב קובה. ששון מייעץ לרחלה להעמיד את יוני לידה בשעת ההכנה, כדי שיראה את כל החומרים הטעימים, האהובים עליו, מהם מכינה אימו את התבשיל. רחלה עושה כך. היא מכינה את הקערות עם החומרים וקוראת ליוני. הדיאלוג ביניהם מתנהל כך – רחלה מראה לו כל קערה עם הרכיב שנמצא בה, בצק סולת, בשר טחון, פלפל שחור ופטרוזיליה, ויוני עובר על כל הרכיבים ומכריז שהוא אוהב אותם בזה אחר זה. אז לוקחת רחלה את הבצק, עושה בו חור וממלאת אותו בתערובת הבשר והתבלינים. “ומה קיבלנו?” היא שואלת את בנה הקטן. פניו של יוני עוטות הבעה של אימה, וזעקת פחד נפלטת מגרונו, “קובה!” הוא מכריז בבהלה ונמלט כל עוד נפשו בו.

מצבה של אמא של יוני מזכיר לי את מצבה של אחת המפלגות הותיקות בישראל. כשפותחים את מצעה ומציגים אותו בפני הבוחר היהודי המתון, במיוחד זה הצעיר ושוחר השלום, הוא בוחן את המרכיבים וממש מלקק את האצבעות. “שתי מדינות לשני עמים?” תשאל אותו והוא ישיב לך, “בוודאי, כולם מקדימה ושמאלה חותמים על זה כבר שנים.”
“מדינת רווחה?”
הוא ייאנח מעומק הלב ויפלוט במבט חולמני “הלוואי.”
“שוויון הזדמנויות לנשים?”
“אנחנו צריכים להיות בנושא הזה כמו סקנדינביה.”
“שמירה על שטחים ירוקים ועל איכות הסביבה?”
“זה הנושא הכי קרוב לליבי.”
“תיקון האפליה בין ערבים ליהודים?”
“רבין התחיל בזה וחבל שהלכנו אחורה מאז. את תוצאות ההקצנה רואים בבירור.”
“אז הנה,” אתה אומר לו, “הנה מפלגה שדבקה בכל העקרונות שלך ומעולם לא מכרה אותם תמורת שותפות בקואליציה, מה אתה אומר?”
הוא מתבונן בך לרגע, ואז הבעה של אימה עולה על פניו. רגע לפני שהוא בורח ממך, הוא פולט בבהלה את המילה הנוראה ההיא – “חד”ש!”

ההצבעה בבחירות היא מזה שנים ארוכות עניין של דימויים ולא של מהות. מצביעי הימין הצביעו בגין, ביבי ושרון וקיבלו נסיגה, הסכם חברון והתנתקות. מצביעי השמאל הצביעו פרס, ברק ופרץ, וקיבלו ענבי זעם, הגברת ההתנחלויות, וקפיטליזם חזירי. המסקנה הפשוטה היא שאנחנו מצביעים מזה עשורים לחבורה של שקרנים פתולוגיים. עושה רושם שהעובדה הזו כבר שקעה בתודעתם של רבים בציבור הישראלי. הבעיה היא שבמקום להסיק מכך שהגיע הזמן להצביע לפוליטיקאים שמתכוונים למה שהם אומרים, רבים בוחרים באופציית האדישות. סקר שנערך לאחרונה העלה ש-43 אחוזים מהבוחרים היהודים הצעירים כלל לא מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות. רבים מאד מהם, עשרות אלפים אם לא יותר, היו יכולים, כפי שפירטתי לפני כן, למצוא לעצמם בית במפלגה כמו חד”ש, המחזיקה בעקביות בעקרונות סוציאליסטים והומניסטים הקרובים לליבם. מה עוצר בעדם? בעיקר סטיגמה, או בשפה העכשווית – מיתוג.

המערכה האחרונה שהתנהלה בבחירות בתל אביב, הוכיחה בצורה חדה וברורה שיש ציבור גדול של בוחרים צעירים ומפוכחים הצמאים לפנייה אמיתית. כאשר זו נעשתה, בקמפיין של עיר לכולנו ודב חנין, היא גברה על כל ניסיונות המיתוג השלילי של חנין כקומוניסט אנטי ציוני. יותר מארבעים אלף מצביעים הצביעו עבור חנין בעיר שבה למפלגתו, חד”ש, היו בבחירות האחרונות כאלף מצביעים.

ברור שהבחירות הארציות שונות מאד מאלו העירוניות במגוון אספקטים. ובכל זאת ברור שאסטרטגיית הפנייה הרדיקלית האמיתית, יכולה למצוא דרך ללבבות גם במישור הארצי.

מה צריכה לעשות חד”ש על מנת להפוך לאופציה עבור שמאלי ציוני כמוני, ועבור עשרות אלפי מצביעים בשמאל?

ראשית כל היא צריכה פשוט לפנות אלינו. הצבה של עוד מועמד יהודי איכותי, רצוי מועמדת, בחמישייה הפותחת של הרשימה תשדר מסר ברור שהמפלגה הערבית יהודית באמת פונה אל שני הקהלים. קמפיין אמיתי בציבור היהודי שיבליט את דב חנין ואת המועמדת החדשה, יוכל, אין לי ספק בכך, לסחוף ציבור גדול. ציבור שבוחל בפוליטיקת ההפרדה והשנאה ומבין את חשיבות השותפות בין העמים בארץ הזאת.

בסקרים האחרונים עומדת מפלגת העבודה על כשמונה מנדטים. חד”ש כבר על חמישה שישה. תארו לכם שחד”ש החדשה הזו סוחפת עוד שניים שלושה מנדטים בציבור היהודי והופכת גדולה יותר ממפלגת העבודה. אולי זה נראה לא סביר אבל זה ממש לא בלתי אפשרי. זו, רבותי, תהיה מהפכה אמיתית.

גם במגזר הערבי הולכת הבדלנות והגזענות וצוברת תומכים רבים. כאלו שנואשו משוויון ושותפות עם היהודים. תארו לכם איזו השפעה תהיה להצבעה יהודית לחד”ש על המגזר הזה. זו יכולה להיות התחלה של כיוון חדש.

מועצת חד”ש מתכנסת בקרוב על מנת לבחור את נציגיה לרשימה. מה שנותר הוא לבקש ממנה לתפוס את ההזדמנות הזו. ציבור גדול מחפש בית. הראו לנו שאתם מעוניינים בנו. אל תשאירו אותנו עם מרצ הישנה ומתיחת הפנים האחרונה שלה.

פורסם במקור ב"העיר" ב-4 בדצמבר 2008


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 1539

תגובות (5)
RSS לתגובות
1. 31-12-2008 11:11
חד"ש לא קיבלה את ההמלצות של יהלי...
למרות שלדעתי, בזכות חנין בעיקר, היא בהחלט האופציה אחרי התנועה הירוקה-מימד. אבל אכן חסרים בה נשים ויהודים... 
בדקתי את הרשימה המעודכנת והיא: 
 
 
ח"כ מוחמד ברכה, יו"ר חד"ש, ונציגה בכנסת מאז 1999. בכנסת ה-17 מילא ברכה את תפקיד סגן יו"ר הכנסת, והיה חבר בוועדת הכספים, וועדת הכנסת והוועדה לפניות הציבור. יו"ר עמית השדולה למאבק בתוכנית ויסקונסין. 
 
ח"כ ד"ר חנא סוויד, יו"ר סיעת חד"ש, שנבחר לכנסת לראשונה ב- 2006. בכנסת ה-17 היה חבר בוועדת הכלכלה ועמד לצד ח"כ הרב מלכיאור בראשות השדולה למען דו קיום ערבי יהודי. סוויד, הנושא דוקטורט בתכנון עירוני, ייסד בעבר את המכון הערבי לתכנון אלטרנטיבי, עמד בראש מועצת עיילבון, והנהיג בכנסת האחרונה את היוזמה להקמת עיר קהילתית הפתוחה לערבים ויהודים ללא אפליה.  
 
ח"כ ד"ר דב חנין, יו"ר עמית של השדולה הסביבתית חברתית והשדולה לזכויות האדם. חנין, נבחר לכנסת ב-2006 והנהיג את המהפכה החקיקתית הירוקה בכנסת. הוא הח"כ היהודי היחיד שיצא נגד מלחמת לבנון השניה, מיומה הראשון. 
 
ד"ר עפו אגבארייה, פעיל חברתי, תושב אום אלפחם, שניהל בשנים האחרונות, לצד ח"כ חנין, את פרוייקט "ההתחברות לאום אלפחם" כתגובה על הקריאות הגזעניות להתנתק מעירו. 
 
עאיידה סלימאן- תומא, פעילה פמינסטית ומנכ"לית עמותת "נשים נגד אלימות" הנאבקת להעצמת הנשים הערביות ומעמדן. נציגת חד"ש בועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל. 
 
נורית חג'אג', פעילה חברתית ומנהלת הקשת הדימוקרטית המזרחית, הפועלת לקידום שיח שוויוני חדש בחברה הישראלית ובמיוחד כלפי יהודי המזרח וארצות ערב. חברה בנציבות נשים בינלאומית לשלום צודק. 
 
דח'יל חאמד, פעיל שלום ופעיל חברתי, מזכיר חד"ש נצרת. 
 
ד"ר עבדאללה אבו מערוף, חבר וועדת היוזמה הדרוזית, המנהיגה את מאבק האזרחים הדרוזים לשוויון, ומעניקה תמיכה בסרבני מצפון דרוזים. 
 
פדרו גולדפרב, תושב קיבוץ ניר יצחק בנגב המערבי. פעיל שלום שכבר ביוני 2006, הזהיר מהמשך המצור על עזה, וכתב מאמר שזכה להדים רבים בתקשורת הערבית והעברית "הרג פלסטינים מסוכן מהקסאמים". 
 
מהא אלנקיב, פעילה בסניף לוד של עמותת סינגור קהילתי, הפועלת לקידום ומימוש זכויות חברתיות, לצמצום פערים, וליצירת סולידריות קהילתית בשכונות מצוקה, תוך חיזוק הפרט והקהילה.
רשומים
esty
2. 31-12-2008 11:50
עכשיו, נראה עוד יותר טוב!
אני ממש מתלבטת עכשיו בין התנועה הירוקה לחד"ש...
רשומים
אפרתה
3. 31-12-2008 12:51
לדעתי ההבדל הוא בדגשים:
בתנועה הירוקה המרכז הוא נושאי סביבה וחברה, ובחד"ש - יחסי ערבים-יהודים.
רשומים
esty
4. 31-12-2008 13:02
אכן כן
השאלה היא אם בירוקה, האופי החברתי שם דגש על הידברות ביניינו...
רשומים
אפרתה
5. 01-01-2009 09:02
פחות מאשר בחד"ש, בלי ספק,
אבל בהחלט הנושא על המפה: בפריימריז נבחר ד"ר חוסיין טרבייה במקום השלישי (למרות שברשימה הסופית הוא נמוך יותר), פרופ' אלון טל, ממקימי התנועה, הקים את מכון הערבה ללימודי סביבה בו לומדים לתואר שני סטודנטים ישראלים יהודים וערבים, פלשתינאים וירדנים, הרב מלכיאור ממימד עומד בראש פעילות לקירוב יהודים וערבים, ויש פעילות של התנועה ביישובים הערביים. עם זאת זה בלי ספק לא הנושא המרכזי של התנועה...
רשומים
esty

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >