Image Image
 
הכתבות שלנו
איך להציל צבי ים? הדפס דואל
נכתב על ידי אסתי הורן   
zav31 ביולי 2004 מצא מולי, גולש בן 60, צב ים חום מסובך בחוטי דיג בחוף בת גלים. מולי העלה את הצב על הגלשן, ננשך ממנו, נלחם בו והביאו לחוף. הצב, שקיבל את שמו- מולי, במשקל 13.5 ק"ג, הועבר אל המרכז להצלת צבי ים. גף קדמית שלו, שהייתה מסובכת בחוטי הדיג, הייתה במצב של נמק מתקדם. מולי נלקח אל המרפאה הוטרינרית של ד"ר צחי אייזנברג, גפו הקדמית נכרתה, והוא חזר להחלמה במרכז ההצלה.

הכתבה מבוססת על הרצאתו של יניב לוי, מנהל "המרכז הארצי להצלת צבי ים"[i]zav3

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

zav1 השריון של מולי היה פגוע במצב רע, במשך שבוע הוא היה עטוף בבדים רטובים, לשמור על רטיבות מינימאלית אך לא לסכנו במים עמוקים יותר. לאחר שבוע הועבר לבריכה גדולה, אט אט החל לאכול, להתחזק ולהעלות במשקל. מולי מוכן לשחרור כבר שבועות ארוכים, ההמתנה הארוכה הייתה כדי לשחררו לאחר סערות החורף, אך הזיהום שפקד את חוף בית ינאי עיכב את השחרור והוא "יוצא הביתה" ביום שישי, קטוע גף ובמשקל של- 20 ק"ג [i]".

מולי משחרר את מולי

צבי הים הם מהחיות המרשימות ביותר בארץ. אורכו של הצב החום, הנפוץ יחסית בחופי הארץ, יכול להגיע למטר וחצי, ומשקלו מעל 100 ק"ג. עד שנות השלושים היו בים התיכון עשרות אלפי צבים. כתוצאה מציד אינטנסיבי פחת מספרם באופן דרסטי, וכיום כל שמונת מיני צבי הים הקיימים בעולם נמצאים בסכנת הכחדה.

אל חופי ישראל מגיעות כיום פחות מ100 נקבות מטילות של צב הים החום (מתוך כ2,500 בכל הים התיכון), ופחות מ10 נקבות בלבד של צב הים הירוק (מ350 בים התיכון). כיוון שצבי הים התפתחו מצבי היבשה עליהם לנשום אוויר מפני המים, ולהטיל את ביציהם בקינים על החוף.

 zav5

הטלה

הנקבות חוזרות תמיד להטיל בחוף בו בקעו, אלא שהאפשרות שלהן לעשות זאת הולכת וקטנה עם השנים: פעילות אינטנסיבית של אנשים על החוף, נסיעה לא חוקית של רכבים בחוף, היעלמות החול בעקבות בניית שוברי גלים ומרינות, אור, רעש ולכלוך, ימנעו מהצבות להטיל. כאשר צבה חשה בצורך להטיל היא עולה אל החוף בחיפוש אחר מקום מתאים. אם לא מצאה כזה, תנסה שוב במרחק מה משם. לאחר מספר עליות סרק לא תוכל עוד הצבה לדחות את ההטלה, והביצים יוטלו במים ויאבדו.

אם הצליחה הצבה להטיל, היא מכסה את הקן וסביבתו בחול המקשה על איתורו, ושבה אל המים, משאירה אחריה עקבות הדומים לשרשרת של טנק. השמש מחממת את החול ועוזרת להבשלת הביצים. לאחר מספר שבועות בוקעים הצבונים מהביצים ועושים את דרכם אל הים. את הכיוון לים הם מוצאים בעזרת הנצנוץ של השמש או הירח על הגלים. אורות הנמצאים בקרבת מקום יגרמו להם לאבד את דרכם ולהיחשף יותר זמן לסכנות החוף, וכתוצאה מכך למצוא את מותם מטורפים, הסתבכות בפסולת ואו התייבשות.

 zav4הצבונים המגיעים אל הים שוחים במשך מספר ימים רצופים לעמקי הים, במאונך לגלים. מכאן והלאה ימצאו את דרכם בנדודיהם בעזרת איתור המגנטיות של כדור הארץ. הצבונים הקטנים פגיעים מאד, ורבים מהם נטרפים או ננשכים ומתים על ידי דגים, עופות ים וחיות אחרות. חלקם מושלכים לחופים בזמני סערות, ואחרים נהרגים על ידי דייגים. צבים רבים מתים כתוצאה מזיהום הים, מהתכסות בזפת, ובעיקר מאכילת שקיות ניילון הנראות כמו מדוזות אך גורמות להם לחנק. רק צב אחד ממאה יצליח להתבגר.

לאחר כ20-30 שנה בים הפתוח מגיעים הצבים ששרדו לבגרות מינית, וחוזרים לחופי הולדתם על מנת להתרבות. ההזדווגות נעשית במים הרדודים, עד 100 מטר. בשלב זה חשופים הצבים לפגיעה ממדחפים או מפעילויות דייג שונות, להסתבכות קטלנית ברשתות או ב"שאראק" -חוט דיג שלאורכו קרסים, או להרג בספינות מכמורת הגורפות את כל אשר בדרכן. (בארה"ב הרגו ספינות מכמורת 50,000 צבים בשנה, עד שהתקינו על המכמורות מתקן המשחרר את רוב הצבים. מתקן זה אינו בשימוש בארץ).

 בשנת 1999 הקים יניב לוי את "המרכז הארצי להצלת צבי ים" השייך לרשות הטבע והגנים.

המרכז פועל במספר דרכים:

איתור קינים והעתקתם: zav6בקיץ, בחודשי ההטלה, סוקרים פקחי הרשות מדי בוקר את כל החופים בארץ בחיפוש אחרי קני צבי ים חדשים. משנמצא קן כזה הוא מועתק באופן מקצועי, ומועבר במהירות בצידנית אל אחת מחמש חוות הקנים בחופי הארץ, שם ייטמנו הביצים במקום שמור, ויישארו תחת פיקוח והשגחה עד לבקיעת הביצים והשבת הצבונים לים. בשנים האחרונות כבר ניכרת עליה משמעותית במספר הצבונים הבוקעים בארץ, בעקבות פעילות זו.

 צבות שיצליחו להטיל בחוף, יטילו בכל קן בממוצע כ80 ביצים עגולות ורכות (או 130 ביצים בממוצע לצב ים ירוק), ואם הקן לא יידרס או ייחמס, יבקעו ממנו בבוא היום צבונים חדשים.

העתקת קן ע"י הפקח איתמר ווליס, המתנדבת לורה קיסלינג'ר ומתנדב צעיר - יניב לוי

טיפול בצבים פצועים והשבתם לים: zav2כל מי שמוצא או רואה צב ים חי, פצוע או מת, צבה העולה להטיל או קן של צבי ים, מתבקש לדווח מייד למוקד הסביבה (טל' 6911*). צבים תשושים יטופלו, ובצבים פצועים ייעשה ניסיון להבראה ושיקום. הוצאת קרס מהוושט, למשל, תיעשה בניתוח האורך 3 שעות (ונעשה בהתנדבות ע"י הווטרינרים צחי אייזנברג וגיל בלומן), והשיקום אחר כך יכול לארוך חצי שנה ויותר. עם זאת מעל 60% מהצבים הפגועים יוכלו בסופו של דבר לשוב לטבע.

 גרעין רביה לצב הירוק: בשל סכנת ההכחדה החמורה המרחפת על מין זה, נעשה נסיון להגדיל את מספר הצבונים המגיעים לטבע על ידי פיתוח גרעין רביה. הגרעין כולל כ30 צבים, שבעוד שנים ספורות יגיעו לבגרות מינים ויוכלו ליצור קנים בתנאים מוגנים.

עידוד רביית הצב הרך: הצב הרך, שאוכלוסייתו הגדולה ביותר בארץ, המונה כמה עשרות פריטים, נמצאת בנחל אלכסנדר ובשמורת החולה, נמצא גם הוא בסכנת הכחדה. בנחל אלכסנדר נעשה ניסיון לטפח ולגדר שטחי קינון ולהעתיק אליהם קינים, ולפעול בדברים נוספות על מנת לאשש את האוכלוסייה.

מחקר: zav7במרכז מתבצע איסוף נתונים (על הטלות, תצפיות, וניתוח גורמי מוות בצבים שמתו ונסחפו אל החוף). נתונים אלה מצורפים לכלל המידע הנאסף בעולם, ותורמים למחקר ולפיתוח ההתמודדות בתחום.

חינוך: במרכז קיים מרכז מבקרים בו ניתן לראות את הצבים המטופלים, ומועברות בו הדרכות בתחום. נעשה פרסום במדיה, והציבור מוזמן לאירועים של פתיחת קנים ושל השבת צבים לטבע. להרשמה להדרכות וסיורים: 3639*.

מתנדבים מבוגרים, היכולים להתנדב בקביעות לפחות יום בשבוע, מוזמנים לסייע בפעילות המרכז.

בדרכים אלה תורם המרכז, בעזרת הציבור, להצלת צבי הים ולהגדלת אוכלוסייתם, במאמץ למנוע את הכחדתם של בעלי חיים מיוחדים אלה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

[i] מתוך המאמר ", 16.6.2005: שחרור צבי-ים לאחר תקופת שיקום במרכז הארצי להצלת צבי-ים" .

 



[i] בקורס "אנחנו ועתיד הכפר הגלובלי", המתקיים בקתדרה העממית במתנ"ס פרדס-חנה כרכור בהשתתפות איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה והמשרד להגנת הסביבה.


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 3269

RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >