Image Image
 
סביבה
100 מגדלי עזריאלי הדפס דואל
נכתב על ידי אסתי הורן   
 
"ויקח יהוה אלוהים את האדם, ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה", נכתב בבראשית ב' 15. תפקיד האדם בעולם, על פי התנ"ך, הוא לעבוד את האדמה ולשמר אותה. אלא שאפילו בתורה הדברים אינם פשוטים: בבראשית א' 28 נכתב "ויאמר להם אלוהים: פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה". מכאן מתחיל הקונפליקט בין האנשים המתרבים והולכים, לבין תפקידנו בשימור האדמה שקיבלנו.


על פסולת ומיחזור

  הכתבה מבוססת על הרצאתו של שי אילן, ראש ענף מיחזור במחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה[2].

נושא האשפה הוא אחד הצדדים הבעייתיים של הקונפליקט שיצרנו בין האדם והאדמה. את הפסולת מגדיר הרמב"ם ככל דבר המונח שלא במקומו. ככל שהאוכלוסייה גדלה הולכת כמות הפסולת שהיא מייצרת וגדלה. ככל שהאדם "כובש" יותר את האדמה ורמת החיים עולה, כמות הפסולת לאדם גדלה, כך שבעוד הגידול השנתי של האוכלוסייה הוא 3%, הגידול בפסולת הוא 5% לשנה. כך קורה שעכשיו אנחנו זורקים בשנה 24 מליון קוב פסולת. זוהי כמות השווה ל100 מגדלי עזריאלי, כל שנה, וכמות זו הולכת וגדלה.

איזה בעיות יוצרות כמויות הפסולת העצומות האלה?

gar1הבעיות המיידיות הן מפגעי הריח, האסתטיקה והחזות, ירידת ערך הקרקעות הסמוכות, והמפגע התברואתי, בהיות המזבלות מוקדי התרבות לחיידקים פתוגניים. בעיה נוספת היא הנפח של הפסולת. אכסון כמויות הפסולת הענקיות גוזל שטחים פתוחים יקרים, ההולכים ומצטמצמים ממילא עם גידול האוכלוסייה. מזבלה ביישוב בינוני בגודל של חדרה, למשל, שהזבל שבה נדחס לגובה של כ20 מטר, תופשת 180 דונם, קרקע יקרה שהולכת לאיבוד. 10 המזבלות הגדולות שירכזו בשנים הקרובות את כל האשפה בארץ, גדולות כמובן בהרבה.

   עם זאת מפגעים אלה אינם הבעיה העיקרית שיוצרות המזבלות. הבעיה החמורה באמת, היוצרת את הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים המרכזיים, היא בעיית החומרים הרעילים המתקבצים או נוצרים במזבלות:

עיקר הבעיה נובע מזריקת הזבל האורגני לאשפה. כחצי ממשקל האשפה הביתית מגיע מזבל אורגני, וברשויות שאינן אוספות את הגזם בנפרד נכנס גם הגזם כפסולת אורגנית לאשפה. זבל זה, שכאשר הוא מופרד ניתן להפוך אותו לקומפוסט ולהשתמש בו כמשאב חיוני לזיבול האדמה, הופך את המזבלות לאסון של ממש. במזבלות דוחסים, מהדקים ומכסים את הזבל. בתנאים אלה הפירוק של החומר האורגני על ידי החיידקים מתבצע ללא נוכחות חמצן, בתנאים אנארוביים, ובמקום לייצר חומרים חיוניים נוצרים חומרים רעילים, כגז המתאן למשל. הגזים הנוצרים מזהמים את האוויר ומסכנים את האנשים הנושמים אותו, בהיותם רעילים ומסרטנים. הם גם אחראים ליצירת 25% מאפקט החממה.

במזבלות המתקדמות ביותר מנסים לשאוב חלק מהגזים האלה, לרכז אותם ולהשתמש בהם בתעשייה, אך מובן שהדרך היעילה יותר למנוע את נזקיהם היא להימנע מלשלוח את הזבל האורגני למזבלות.

gar2    שריפה של זבל, שנאסרה על פי החוק אך עדיין מתרחשת לעתים למעשה, מוסיפה לגזים הרעילים גם חלק מהחומרים הרעילים המוצקים הקיימים באשפה: עופרת מהתקופות בהן צבעים הנשמרים במזבלה עדיין הכילו עופרת (הגורמת, למשל, לליקויי למידה ולפיגור). חומרי הדברה שהצטברו על ניילונים של משתלות, ושבניגוד לחוק נזרקו לאשפה הרגילה. מתכות כבדות הקיימות במכשירים אלקטרוניים שנזרקו לאשפה, ורעלנים אחרים. רעלים אלה מגיעים עם העשן הישר אל מערכת הנשימה שלנו ואל תוך גופנו, ומצטברים בו, עם רעלים ממקורות אחרים, לכמויות של עד פי 10,000 מהתקן. 

   חלק מהחומרים הרעילים הנוצרים מפירוק הפסולת במזבלות אינו מתנדף כגזים. כאשר יורדים הגשמים הם ממיסים רעלים אלה, וכן רעלים אחרים הקיימים במזבלות כתוצאה מהשלכת בטריות חשמליות, שאריות תכשירי ניקוי וחומרים רעילים אחרים. המים הרעילים מחלחלים דרך האדמה שמתחת למזבלה, בעודם מזהמים אותה, ומגיעים אל מי התהום. באזור פרדס-חנה, למשל, מי התהום של אקוויפר החוף נמצאים 5-8 מטרים בלבד מתחת לפני הקרקע. אין כיום שום דרך לטפל במי תהום שהזדהמו, כך שבשנים האחרונות נסגרות עשרות בארות שהמים בהן הורעלו על ידי מתכות כבדות ורעלנים אחרים. שני שליש ממי השתייה בארץ מגיע ממי התהום, ואיכות המים האלה יורדת בהדרגה. כתוצאה משאיבת יתר מי התהום כבר לא זורמים לים אלא זורמים מזרחה, כשחלקם המערבי מומלח על ידי מי הים החודרים אליהם. גם הזיהום של האקוויפר מתפשט מזרחה.

מה אפשר לעשות?

ניתן לטפל בבעיות באופן חלקי על ידי הרחקת המזבלות העיקריות אל הנגב, הקמתן על קרקע חרסיתית שהחלחול שלה נמוך, וכיסוין מפני הגשם כשיתמלאו. עם זאת הטיפול בבעיה אחרי שנוצרה איננו יעיל כמו מניעת הבעיות מלכתחילה.

את הבעיה העיקרית, הנובעת מהזבל האורגני, ניתן לפתור על ידי ההתייחסות אליו לא כאל פסולת - פסולה, אלא כאל משאב, כאל זבל - שנועד לזבל ולטייב את אדמתנו.

ברמה הביתית ניתן לעשות זאת בכך שלא נאסוף ונשליך לאשפה את העלים היבשים, אלא נשתמש בהם כחומר חיפוי בגינה, שיטייב את הקרקע, ימנע צמיחת עשבייה, ויפחית את אידוי המים ואת ההשקיה. את הגזם ואת הזבל האורגני הביתי כדאי להפוך לקומפוסט: נפריד את הזבל האורגני משאר האשפה, נייחד פינה בגינה אליה נשליך אותו מדי שבוע כשבקיץ נוסיף לו כמה ליטרים של נוזלים (או לחילופין נשקה בטפטפת), ונכסה בעלים יבשים או כסחת דשא למניעת ריחות. לאחר מספר חודשים נניח לערמה (חוץ מהשקיה בקיץ), וניצור ערמה שניה. אחרי כחצי שנה תהפוך ערמת הזבל לאדמת קומפוסט משובחת, ריחנית ותחוחה, לזיבול הגינה[3].

ברמה הציבורית חשוב ליצור לחץ על הרשות המקומית לטפל בנפרד בגזם, אם עדיין אינה עושה זאת (רוב הרשויות המקומיות באזור שלנו אוספות את הגזם בנפרד). מועצת זכרון יעקב וחלק מיישובי חוף הכרמל מתחילים בהפרדה של זבל רטוב והפיכתו לקומפוסט ברמת היישוב, וחשוב שרשויות נוספות יעשו זאת. את כל האשפה ניתן כבר כיום לשלוח למפעלי מחזור. באירופה תוך כמה שנים אסור יהיה עוד להטמין אשפה, רק למחזר, וכבר ישנן רשויות גם בארץ ששולחות את כל האשפה שלהן למפעלי מחזור. יש להעמיד מטרה זאת גם לפני ראשי הרשויות שלנו.

gar3 במקרה של זריקת פסולת שלא כחוק יש לדווח לרשות המקומית, ואם הפסולת לא פונתה- לדווח למשרד להגנת הסביבה[4]. בשריפה שלא כחוק, שאינה בהיתר משרד החקלאות ובנוכחות כבאית, ניתן להזמין את מכבי האש, המחייבים בתשלום את בעל השטחים או את הרשות המקומית. 

לגבי האשפה הלא אורגנית, חשוב לבצע את 3 הR'ים: Reduce (הפחתה), Reuse (שימוש חוזר), ו Recycle (מיחזור):

Reduce- הפחתת הצריכה היא הדרך היעילה ביותר להפחתת הפסולת. הימנעות מקניית מוצרים שאפשר בלעדיהם, בעיקר אם הם עשויים מחומרים לא מתכלים, והימנעות מקניית רעלים כגון חומרי ניקוי לא אקולוגיים, תפחית באופן הפשוט ביותר את כמות הפסולת שלנו ואת רעילותה.

Reuse- שימוש חוזר, עוזר אף הוא בהפחתת הפסולת. שימוש בבטריות נטענות במקום להחליפן שוב ושוב, מסירת בגדים וחפצים לאחרים במקום השלכתם לאשפה[5], שימוש בסלי פלסטיק ובד במקום בשקיות ניילון, שימוש חוזר בקופסאות פלסטיק, בראשי דיו, בצמיגים שחודשו, ובכל חפץ אחר, יפחית את כמות ורעילות האשפה.

Recycle- מיחזור כולל הפרדת מרכיבים מזרם הפסולת, ושימוש בהם ליצירת חומרי גלם או מוצרים חדשים. מלבד החומרים האורגניים ניתן למחזר את רוב מרכיבי האשפה:

פלסטיק- בעיקר אם הוא שקוף. בקבוקים מוכחלים קשה יותר למחזר, ובאירופה למשל הציבור לא קונה אותם בגלל זה. חוץ מבקבוקים ניתן להשליך למכלי האיסוף כל אריזת פלסטיק שהמספר המופיע במשולש שבתחתיתה שונה מ3 (המסמל PVC שאי אפשר למחזר)[6].

נייר- את כל סוגי הנייר ניתן למחזר. במידה ולא מוצבים פחי איסוף - כדאי לדרוש מהרשות להציבם.

קרטון- ניתן למחזר כל קרטון, להוציא אריזות חלב ומיצים.

פסולת אלקטרונית- חשוב למחזר בגלל הרעלים שהיא מכילה. לאחרונה נפתחה בפרדס-חנה נקודת איסוף לכל סוגי המוצרים האלקטרוניים[7].

כן ניתן למחזר זכוכית, ברזל, טקסטיל, ועוד[8]. כשמדובר בפסולת בניין יש למשרד להגנת הסביבה מנגנון סיוע כספי למי שגורס אותה, כך שהגריסה עשויה להשתלם גם מבחינה כלכלית. גם בנושא המיחזור יש כוח לציבור ללחוץ על הרשות המקומית לבצע הפרדה של פסולת לצורכי מיחזור.

   בדרכים פשוטות אלה ניתן, בעזרת מודעות ומעט עשייה, להפחית ואף למנוע את הבעיות הקשות של זיהום האוויר, הקרקע והמים, בעיות הנוצרות על ידי טיפול לא ראוי בפסולת.

  

 

 

 

 




[2]
בקורס "אנחנו ועתיד הכפר הגלובלי", המתקיים בקתדרה העממית במתנ"ס פרדס-חנה כרכור, בהשתתפות איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה (תחנת כוח חדרה) והמשרד להגנת הסביבה. כל התמונות בכתבה צולמו גם הן על ידי שי אילן.

[3] תיאור מפורט של הכנת קומפוסט:

http://www.ecolution.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=8 .

[4] למייל: כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה .

[5] בגדים ניתן למסור באולם הגבעה בבנימינה. חפצים ניתן למסור דרך לוח תן-קח באתר זה, או באתר אגורה: http://www.agora.co.il/ .

[6] פרטים על מיחזור פלסטיק בלינק:

http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/recycle_plastic_1.pdf .

[7] איסוף בפרדס חנה ובאזורים נוספים בארץ:

 

קיימות נקודות איסוף נוספות בארץ. 

[8] חברה העוסקת במיחזור ובטיפול בחומרים מסוכנים: http://www.ecology-services.com/ .


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 4329

RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >