Image Image
 
מה אנחנו אוכלים? חלק ראשון הדפס דואל
נכתב על ידי אסתי הורן   
pineapp1 "בגיל 37 קיבלתי התקף לב", מספר דליק ווליניץ, שחקן, מנחה, ויו"ר העמותה לצרכנות אורגנית, "ועולמי חרב עלי. מסמל הבריאות שהייתי- צנחן, ספורטאי, קרטיסט, הפכתי פתאום לנכה. עברתי שיקום, הפסקתי לאכול שומן מן החי, חזרתי לעסוק בספורט, הייתי צריך לחזור לעצמי, אבל לא רק שזה לא קרה, אלא שבמשך הזמן חלה הידרדרות בלתי מוסברת".  

הכתבה מתבססת בעיקרה על הרצאתו של דליק ווליניץ, יו"ר "העמותה לצרכנות אורגנית"[i].

organi1

פגישה עם המציאות העגומה:

"היה לי שכן שהיה רופא שיניים. הוא קנה אז מכונה ענקית, יקרה ומשוכללת מגרמניה, מכונה כזאת שיודעת לעשות הכל. אחרי כמה חודשים המכונה התקלקלה. הוא היה צריך להזמין טכנאי מגרמניה, שילם הרבה כסף על התיקון, עבד עוד כמה חודשים, ושוב המכונה מתקלקלת. הגיע הטכנאי מגרמניה, ואמר שהוא לא מבין איך זה יכול להיות- אף פעם, בשום מקום, המכונה לא התקלקלה ככה. ליתר ביטחון הוא שלח דגימה ממי הברז שלו, בהוד השרון, לבדיקה בגרמניה. המעבדה לא ידעה מאיפה ולמה הדגימה הגיעה. התוצאות היו שהמים לא ראויים לשימוש אנושי, והם מכילים מתכות כבדות וכימיקלים רעילים אחרים, ברמות זיהום שגרמו לסתימת המכונה ולקלקול שלה".

"התחלתי לעשות סדרה של כתבות על איכות הסביבה למקומון "צומת השרון". הנושא של הכתבה הראשונה היה על איכות המים, וגיליתי דברים נוראים, שאנשים פשוט לא יודעים: כמויות עצומות של זרזי גידול כימיים, למשל, מגיעים למים שלנו. בגלל שיש לנו את "מפעלי ים המלח", שהם היצרנים הגדולים בעולם של החומרים האלה, זול לחקלאים לקנות אותם, והם משתמשים בכמויות ענקיות, הרבה מעבר למה שהצמחים צריכים. מעט מזה מגיע לצמח, והרוב מגיע למי התהום. מי התהום מזדהמים, ועשרות בארות נסגרות כי המים שלהן לא עומדים בתקן. וזה עוד בתקן המגוחך שלנו, שלא דומה לשום דבר בעולם: התקן נקבע לפי המצוי, לא לפי קריטריונים בריאותיים שלא יסכנו אותנו. כך קורה שהמים ה"תקניים" שאנחנו שותים מכילים כל כך הרבה רעלים. גם אם אנחנו לא שותים אותם זה לא עוזר לנו, כי כשאנחנו מתרחצים החום של המים פותח את הנקבוביות בעור, והרעלים יכולים להיכנס לגוף הרבה יותר בקלות.

חומרי הדברה:

tum הכתבה הבאה שעשיתי הייתה על ירקות רגילים מול ירקות אורגניים. העתון הקציב 7,000 ₪ לבדיקות, שזה הרבה כסף בשבילו, כי בדיקת חומרים בעגבנייה אחת עולה 700 שקל. התגלה שהירקות הכילו פי 2 חומרי הדברה ממה שהתקן מרשה, פי 10, אפילו פי 400!  בירקות האורגניים לא היו שאריות כאלה. שואלים אותי לפעמים אם זה לא יורד בשטיפה. אם תרסס חסה בחומר נגד ג'וקים, תשאיר אותה לספוג אותו כמה ימים ואחר-כך תשטוף, אתה חושב שזה ירד?

חומרי ההדברה התחילו מעודפים של גז חרדל שהצבא הגרמני השתמש בו במלחמת העולם הראשונה להרג המוני של חיילי האויב. אחרי המלחמה חשבו מה לעשות עם העודפים האלה, והגרמנים חשבו שאם זה הורג אנשים, בכמויות קטנות יותר זה יכול להרוג גם מזיקים בחקלאות. הבעיה שלנו עם חומרי ההדברה היא שלא מתים מהם מייד, אחרת מזמן היו מפסיקים להשתמש בהם. הם נצברים בגוף, ויוצרים הרעלה מצטברת. נשים נפגעות ראשונות- סרטן השד, למשל, שקורה כבר לאחת משבע בישראל- ישראל מובילה בעולם. הוא נובע מהזיהום, ממזון, אוויר ומים.

החלטתי לעבור לתזונה אורגנית. פגשתי רופא טבעוני-אורגני מאמירים, ד"ר גדעון רון, והתחלתי לאכול רק ירקות, קטניות ופירות אורגניים. החיים שלי השתנו מקצה לקצה. דיכאון שהייתי בו, שהתבטא בחוסר שינה, נעלם תוך ארבעה ימים. אולי גם בגלל ההחלטה על השינוי בחיים. עורקים סתומים נפתחו. זה שכנע אותי אישית. עכשיו, 16 שנים אחרי, אני כבר לא כל כך קיצוני מבחינת התזונה, אבל אני עדיין מקפיד על תזונה אורגנית, ולפני כעשר שנים הקמתי עם יצחק בן-אורי את העמותה לצרכנות אורגנית."

במסגרת תפקידו בעמותה השתתף דליק בישיבה של ועדת משנה (של ועדת הפנים ואיכות הסביבה) לנושא מפגעי איכות הסביבה[ii]. בדיון התבררו היקף הבעיה של האוכל הקונוונציונאלי, ומקורותיה:

הבעיות הבריאותיות:

"נציבת הסביבה לאיחוד האירופי עשתה לפני שלושה שבועות בדיקת דם במסגרת מדיניות הכימיקלים החדשה של האיחוד", סיפרה לימור אלוף מחברת TNS, "ובבדיקת הדם הזאת היא רצתה שיספרו לה את הסיפור של מה יש לה בדם, ומה גילו? ‎27 קבוצות של כימיקלים שונים שמעולם לא נועדו להגיע אלינו לגוף. אנחנו מוצאים את הכימיקלים האלה בדם, בשתן, בנוזל הזרע וברקמות שומניות. שיא השיאים זה כאשר אנחנו מוצאים את החומרים האלה בחלב אם, בגלל הנטייה של הכימיקלים להצטבר ברקמות שומניות... רקמת השד - ‎98% ממנה שומן, ולכן הם מגיעים לשם לתחנה הסופית. דרך אגב, זו לא תחנה סופית, כי התחנה הסופית תהיה הילד היונק".

"היום החקלאות נחשבת לאיום הסביבתי השני בגודלו בעולם", אחרי התחבורה, מוסיפה לימור. "מה קרה? אנחנו התכוונו לטוב כשיצרנו את חומרי ההדברה, משום שיש לנו בעיה אמיתית, אנחנו צריכים לספק שירות, והשירות הזה הוא מזון. אנחנו חייבים להילחם במזיקים, אבל השאלה היא איך עושים את זה. יצרנו את חומרי ההדברה, בתקווה שהם יפגעו במזיק ויעצרו שם. זו הייתה המטרה. אנחנו עכשיו מגלים שחומרי ההדברה גורמים נזק לאדם ולסביבה. אנחנו מגלים שהחומרים האלה עוקפים את מערכת העיכול, ומגיעים לאיברים שונים בגוף. הפגיעה שלהם כוללת פגיעה במערכת העצבים, אלה מאפיינים של חומרי הדברה שאנחנו מכנים אותם חומרים נוירוטוקסיים. הם פוגעים במערכת הנשימה, והיום אנחנו יודעים לייחס אסטמה לרמה גבוהה של חומרי הדברה באזורים כפריים. אנחנו יודעים שהם פוגעים במערכת הפוריות. יש ירידה אדירה בספירת הזרע בעולם. הם יוצרים בעיות של עקרות. אנחנו יודעים שהם מורידים את תפקוד המערכת החיסונית וההורמונלית, וחלקם אף אחראים למומי לידה ולסוגי סרטן שונים. פה לא הכנסתי גם את הפרקינסון ומחקרים חדשים שמדברים על מחלות תפקודיות שונות. אני מצטערת על התמונה, אבל זה המצב.

pamp הדברים האלה נלקחו מעדותו של פרופסור פיליפ לנדריגן לפני הסנאט בארצות הברית באוקטובר ‎2002. זאת אומרת שאם מישהו חושב שהידע הזה לקוח מאיזושהי ספרות סהרורית, תשכחו מזה, זה ה-‎mainstream היום. אנחנו עדים לגמרי מאפידמיולוגים, טוקסיקולוגים, שיש לנו בעיה חמורה, אבל לצדקתנו אנחנו יכולים לומר שאף אחד לא התכוון שהיא תקרה.

ב-‎16 בספטמבר ‎2003 ה-‎EPA, הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית, נתבעה על-ידי ארבע מדינות, כאשר היא נתבעה על כך שהיא נכשלה להגן על ילדים מחשיפה לרמות לא בטוחות של חומרי הדברה. ב-‎1996 יצא ‎food quality protection act בארצות הברית, שאמר: חובתה של ה-‎EPA ליצור סטנדרטים חדשים מחמירים לגבי ילדים, כאשר מדובר על מה שנקרא ה-‎ten-fold safety factor, שאומר שאי אפשר לקחת ילד ולומר שהילד יכול לספוג את אותה רמת סף של כימיקלים מותרים של מבוגר. מאחר שה-‎EPA נכשלה מלעשות את זה, שימו לב מי תובע אותה. לא מדובר סתם בקבוצות ירוקים מגרמניה, כמו שאוהבים לומר, אלא התובעים המחוזיים של ארבע מדינות: ניו-יורק, קונטיקט, מסצוסטס וניו-ג'רסי. זאת שרשרת של תביעות שמתקיפות את ה-‎EPA. בעצם מתקיפים מדיניות שהייתה שלטת ולא הספיקה להתעדכן, או נכנעה ללחצי יצרנים, אנחנו לא יודעים. הסיטואציה האמריקאית פחות מעניינת אותנו. העובדה היא שהיה צורך לשנות את המדיניות ולהתאים אותה לממצאים רפואיים מתקדמים, והדבר לא נעשה, ויש מישהו שישלם, וישלם קשות, בעריפת ראשים. זו המסורת האמריקאית, לא כמו אצלנו, וישלמו על זה קשות".

איך זה קרה?

pineapp "עכשיו השאלה היא איפה נכשלנו", ממשיכה לימור, "וכשאני אומרת "נכשלנו" אני שמה את כולנו בסל הזה, לא רק את האחראים. אנחנו נכשלנו משום שלא לקחנו בחשבון כמה עובדות לגבי חומרי הדברה. אמרנו שכאשר אנחנו עושים הערכת סיכונים וקובעים את רמות הסף המותרות, אנחנו בוחנים כל חומר בנפרד, ואז אנחנו אומרים שעל סמך זה נקבעת הרעילות שלו, אבל אנחנו צריכים לדעת שמתרחשות סינרגיות בין חומרים, והסינרגיות האלה הופכות את הניבוי הזה לכמעט בלתי אפשרי.

אנחנו מגלים היום שדווקא מה שחשבנו, חשיפה לכמויות נמוכות באופן כרוני, כלומר לאורך זמן, יש לה השפעות מדהימות. כאשר אנחנו נחשפים לרמה מעל סף מסוים, המערכת החיסונית נכנסת לתמונה ונלחמת. לעומת זה, כאשר אנחנו נחשפים לרמות מאוד מאוד נמוכות, מערכת החיסון עדיין רדומה, היא לא מזהה את האיום. החומרים נכנסים פנימה, ושימו לב, אמרנו שהם מצטברים, הם לא מתפרקים במנגנוני טוקסיפיקציה טבעיים, ואז נבנה ריכוז ואכלנו אותה.

דבר נוסף שאנחנו מגלים - אנחנו לא יכולים היום לבחון רק את השאלה האם החומר מסרטן או מחולל מום גנטי. אנחנו יודעים שההשפעות הרפואיות של החומרים האלה הן מאוד מורכבות, ולפעמים לוקח ‎15 ו-‎20 שנה עד שהן יבואו לידי ביטוי, או לפעמים קופצים דור ומתבטאים אצל הילד. כך למשל המקרה האחרון שנידון בגרמניה הוא פרי הרעלת אטרזין שאישה בהריון בחודש השביעי נחשפה אליו. בנה נולד ללא עין. היום המשפט מדבר על כך שהחשיפה לאטרזין בהריון יצרה את הפגיעה בילד.

אנחנו מדברים על כך שחקלאים שנחשפים לחומרי הדברה, הילדים שלהם נתונים לבעיות היפראקטיביות ובעיות נוירולוגיות יותר מאוכלוסיות אחרות. אנחנו מדברים על השפעות בין דוריות של חשיפות של האבות. כמו כן אנחנו מדברים על השפעות מקיפות על מגוון ביולוגי בסביבות מרוחקות ממקום הפיזור, וכמובן הפקטור החדש, שה-‎EPA בעצמו יצא ואמר: רבותיי, טעינו, הילדים רגישים פי עשר מהמבוגרים. משמע, אנחנו צריכים להעריך מחדש את החומרים שילדים נחשפים אליהם ממזונות פופולריים שלהם למשל".

בכתבה הבאה נראה בעיות נוספות בגידול והכנת המזון שאנו אוכלים, ואת הדרכים המעשיות להימנע מבעיות אלה דרך שימוש במזון אורגני, באזור שלנו. 



[i] בקורס "אנחנו ועתיד הכפר הגלובלי", המתקיים בקתדרה העממית במתנ"ס פרדס-חנה כרכור, בהשתתפות איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה (תחנת כוח חדרה) והמשרד להגנת הסביבה.

[ii] מתוך פרוטוקול מס' 7655, מישיבת ועדת משנה (של ועדת הפנים ואיכות הסביבה) לנושא מפגעי איכות הסביבה http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2003-12-02-02.html


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 3467

RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >