Image Image
 
מה נשים רוצות
לוחמות בשתי חזיתות הדפס דואל
נכתב על ידי פרוייקט מגדר באינטרנט   
weman101באחד השבועות האחרונים נתקלו עיני המשוטטות בכותרת מעניינת בעיתון: "לוחמות גם בהורים" זעקו האותיות האדומות.
אני , שכבר יודעת שכותרות לא משקפות תמיד את התוכן , המשכתי לקרוא את דיווחו של כתבנו לענייני צבא.
מסתבר כי מחקר של אגף כח אדם בצה"ל גילה כי רק 2.5% מן הבנות המתגייסות   מתנדבות לשרת כלוחמות, זאת למרות "פתיחת" מקצועות רבים שהיו לבנים-בלבד עד כה, ולמרות המאמצים הכבירים שמשקיע צה"ל בניסיון לקרב את בנות המין היפה לנושא.

"אולי מדובר בזמן השירות הארוך, 36 במקום  24 חודש, שמרתיע" חשבתי לעצמי כשנזכרתי באליס מילר ובבגצ"ה שלחם למען פתיחת קורס טייס לבנות, אלא ששחור על גבי עיתון גיליתי שמאחורי המספר הזעום עומד משהו  לגמרי אחר:

 "האמהות מפעילות לחצים כבדים על בנותיהן כדי שלא ישרתו כלוחמות" נאמר בגוף הכתבה, "ההורים הפסיקו להכין לי אוכל" סיפרה אחת החיילות "עד שויתרתי."

מסתבר כי בפרק הזמן העובר בין איתור הבנות להתייצבותן  מופעלים לחצים אדירים על ידי בני המשפחה כדי למנוע את הקרביות שבפתח.

weman10 מן המחקר  עולה כי 40%(!) מן הבנות דיווחו כי האם התנגדה, 26% דיווחו כי שני ההורים התנגדו, 13% דיווחו כי האב תמך ואילו האם לא, ורק 2.5% סיפרו כי האם אישרה אך האב התנגד.

הייתי צריכה לקרוא פעמיים כדי להאמין. מחד שוטף את כולנו כבר עשרות שנים גל פמיניסטי שדורש שוויון הזדמנויות בכל מקום ובכל שעה, מאידך, כשכבר ניתנת ההזדמנות יש נשים שדואגות דווקא שבנותיהן לא יממשו אותה.

צילום:  VikaValter

מה אומרת אמא  שכזו לביתה המבקשת להיות לוחמת קרבית בצבא הגנה לישראל?

אין ספק  שכמו  אמא פולניה טובה  (גם אם נולדה, נגיד, בצפון אפריקה) ברור כי היא דואגת לביתה ואינה מעונינת שזו תיחשף לסכנות.

נשאלת רק השאלה האם אותה פולניה הייתה מפסיקה להכין אוכל גם לבנה, אם זה היה חוזר הביתה ומודיע כי התקבל לסיירת מטכ"ל?

 סביר להניח שלא רק שלא הייתה מתנגדת אלא אף הייתה  דואגת שכל השכונה תדע.

אם שלוחצת על ביתה (מדאגה, רק מדאגה) שלא לממש את זכותה לשוויון מלא בצה"ל מעבירה מסר חד וברור : "שוויון (בזכויות ובחובות) כואב לפעמים, למה לך בעצם?"

הילדה בת ה -18 אמנם כבר לוקחת גלולות ואולי אפילו תטיס תיכף מטוס קרב אבל  עדיין, מה לעשות,  מושפעת מאוד מדעתה של אמא.

זו, שבשלב ראשון  מוכיחה כי אינה  רוחשת   כבוד ראוי  לרצונותיה של הבת, גם מסבירה לה, לאוד אנד קליר, למה לא כדאי  להלחם על שוויון.

ילדה כזו, לכשתתבגר, תקבל בשקט גמור את העובדה כי זה שיושב בכסא שליד  מרוויח יותר ממנה. כשיהיו לה ילדים אולי תכעס  אבל תוותר בקלות על יום עבודה כדי להישאר עם ילד חולה ולא תעלה בדעתה שבעלה-שיחיה יכול לעשות את אותו הדבר בדיוק.

לא, איני טוענת כי מי שתשרת שכם אל שכם עם חיילים-גברים, תתלכלך כמוהם בגריז ותשרת אותו פרק זמן,  תהפוך בהכרח לפמיניסטית לוחמת, אלא שברור כי זו, שאינה מפתחת רגשי נחיתות כבר בגילה הצעיר , תדע לעמוד טוב יותר על זכויותיה.

הצבא, לטוב ולרע, הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית.

איך יראו בעתיד פניה של האישה המשוחררת בארצנו הקטנטונת אם הצבא נותן, אבל הבנות דווקא לא רוצות לקחת ? 

 


נערך מהמאמר שכתבה טלי חרותי סבור "צאנה צאנה , הבנות " .

נכתב על ידי פרוייקט מגדר באינטרנט.

צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 1802

RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >