Image Image
 
האם זה באמת התסריט שכתבתי לי? הדפס דואל
נכתב על ידי אפרתה   
forest1השקים הנערמים על הגב שלנו - לא רק שאנחנו אלו שבחרו בהם, בעיוורוננו, אנחנו ממשיכים להכביד..
כאבי ראש, מיחושי בטן, עצירויות, כאבי גב, לב, סוכרת, לחץ דם, ארוע מוחי, סרטן ועוד מרעין בישין אחרים... ואם לא אצלנו - אז אצל יקרים לנו - ילדים, הורים, חברים - אנחנו מוקפים!!!
לצעוק "אמא,לה" או "הצילו" - לא ממש עוזר.  מה עושים?

 

נזכרים, שאנחנו בחרנו לבוא לסיבוב הזה פה. התבייתנו על הביצית של אמא שלנו במטרה להגיע הנה ולעשות עבודה עם מי שיקרה בדרכנו. קבענו מראש את התסריט.. מה יהיה, עם מי וכו'. בתור forestהתסריטאים, אנחנו יכולים להכנס לפקודת עריכה ולשנות פה ושם.. כל מפגש מהווה שיעור . האם אנחנו לומדים אותו? כל מפגש הוא בבחינת שיקוף - האם אנו משכילים לראות פנימה? לראות את עצמנו בזולתנו?... או שהיומיום שוחק אותנו ואנחנו בוחרים באטימות. כל כך נוח שם. לא לחשוב, לא לקחת אחריות, להשאר בעצלות הילדית ולחכות שיקרה נס.. נסים קורים אם מזמנים אותם, אם בוחרים בחיים המדהימים האלו, אם לא מאשימים ומעבירים ביקורת. אם מפסיקים לחפש תשובות בחוץ - ופונים באמת פנימה. מתבוננים עמוק לתוך הלב, לנשמה ללא פחד - מה כבר נמצא שם??? למה הפחד הנורא הזה? הרי המטרה שלנו כאן היא להיות מאושרים, שמחים, מחייכים.. האם אי פעם חייכתם למישהו שלא החזיר חיוך?? נדיר, נכון?

צילום: tellgraf 

 

טיך נהאת האן, נזיר ויאטנמי, אומר שהשלום נמצא בכל צעד.. האחריות היא שלנו - כל כך אישית, כל כך פשוט - כל מה שצריך הוא להתמיד.. ודבר נוסף שהוא מציע זה לחייך, המון - גם כשכועסים - פתאום מקבלים פרופורציות ומבינים שמי שכעס, זה לא הייתי אני הבוגר, אלא הילד הקטן שהולך אתי ועדיין כועס על תשומת לב שלא ניתנה לו.. כשאנו כועסים, שווה לנסות ולעצור רגע - להתבונן בכעס ולזהות את שורשיו. בדרך כלל הם לא שלנו - הם של הילד שהיינו שמנסה לקבל את מה שלא קיבל אז..

וזה, כבר לסיפור אחר..


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2878

תגובות (2)
RSS לתגובות
1. 31-05-2008 06:37
אם מדברים על חיוך- הילד הקטן שלי בא אלינ
כל בוקר עם חיוכים ענקיים, וכמה דקות אנחנו רק מתחבקים ומחייכים אחד לשני. לא יכולה להיות התחלה טובה יותר של היום! :)
רשומים
esty
2. 31-05-2008 06:47
ללמוד מכל מפגש או אירוע
זו דרך חיים לא טריוויאלית בכלל... 
נראה לי שצריך להתבגר, גם כרונולוגית, בשביל להתחיל לחשוב מעבר... :?  
ואשמח לשמוע גם את ההמשך- הסיפור האחר על הילד שבנו...
רשומים
ayelet

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >