Image Image
 
גבולות והשמנה אצל ילדים הדפס דואל
נכתב על ידי אפרת תמרקין   
efrat31מיכל ושני ילדיה, מאיה בת ה-9 ודני בן ה-7 ערכו קניות בסופרמרקט בשעת אחר הצהרים. מיכל החזיקה בידה רשימת קניות אותה הכינה בבית לפי הצרכים האמיתיים של הבית. ברשימה נכללו מצרכים בסיסים, מזינים ובריאים.
מגיע דני - "אמא אפשר את הפיצה <הזו?" - "אפשר" עונה אמא.
אחרי דקה מגיעה מאיה - "אמא אני רוצה את העוגיות האלה, אפשר?"
"טוב, בסדר" עונה אמא.

הסיבוב בסופר ממשיך ודני שוב מגיע עם חבילת קרמבו שהוא רוצה. מיכל שממש לא רוצה ויכוחים ועימותים קולניים בסופרמרקט מרשה לדני להכניס את הקרמבו  לעגלה. מאיה גם היא לא מאחרת להגיע כשהיא מנופפת בידה במארז מבצע של ביסלי, ומיכל מהנהנת בעייפות בראשה.

efrat3כך נמשך לו מסע הקניות בסופרמרקט, הקופה עוד רחוקה והעגלה כבר מלאה בממתקים ובחטיפים שמיכל לא התכוונה לקנות כלל.

צילום:  simmbarb

מיכל התקשתה להציב גבולות בפני ילדיה. במקרה דנן הקושי בהצבת הגבולות בא לידי ביטוי הן בסיטואציית הרכישה בסופרמרקט, הן מאוחר יותר, בבית -  כשמיכל מנסה  ללא הצלחה להקנות הרגלי אכילה בריאים ומאוזנים, בבית מלא חטיפים וממתקים.

 הורים רבים הופכים מותשים מהויכוחים האינסופיים עם  הילדים  ומניסיונותיהם הבלתי פוסקים לעבור את הגבולות ומתחילים לוותר להם כדי להשיג "שקט תעשייתי". דוגמא שכיחה לויתור על גבולות היא כשההורים מאפשרים לילדיהם לאכול ממתקים בלי הגבלה.

התוצאות לא מאחרות להגיע - לכיס ולכרס...

 הקשר בין חוסר גבולות לבין השמנה מפתיע, נכון? אולם חוסר הצבת  גבולות בבית  לגבי סוג המזון הנאכל, שעות האכילה והרגלי התזונה בכלל בהחלט יכולים להוליד ילדים הסובלים מהשמנת יתר.

שם המשחק הוא גבולות !!!

לפני יציאה לקניות עם הילדים כדאי לקיים עמם הילדים שיחה מקדימה ולתאם ציפיות: להסביר מה אנו מתכוונים לקנות, להגיע להסכם עם הילדים לגבי מה מותר להם להכניס לעגלה – למשל: ממתק אחד לפי בחירתם, או רכישה במגבלת תקציב מסוימת.

בבית כדאי להסכים עם הילדים מראש מתי אוכלים מה וכמה. למשל – לרכז את אכילת הממתקים לשעה מסוימת וגם אז לאכול מנה מוגבלת (גם רופאי השיניים ישמחו). תקופת ההסתגלות הראשונית עשויה להיות קשה ומתישה אולם בטווח הארוך תרוויחו שלווה וגם בריאות טובה. שווה לא?  

אפרת תמרקין - מנחת הורים

סדנאות הורים בשיטת אדלר

הנחייה אישית להורים

כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה

עריכה – אסתי רוז'נסקי

 


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 1550

תגובות (12)
RSS לתגובות
1. 17-06-2008 12:08
קודם אנחנו מקלקלים את מנגנון האיזון
של הילדים (לילדים קטנים מאד אף פעם לא צריך להגיד כמה ומה לאכול- הם יאכלו מה שהגוף שלהם צריך). אנחנו נותנים להם את כל האוכל עם הסוכר והמלח שלנו. אחר-כך אנחנו באים אליהם בטענות למה הם אוכלים לא בריא, ולמה הם אוכלים יותר מדי :roll
רשומים
tali
2. 17-06-2008 12:17
אחריות על מה שאוכלים
מרגע לידתו יש לנו אחריות על מה הוא אוכל , כמה, מתי, כמובן שככל שהוא גדל האחריות עוברת אליו, אנחנו רק צריכים לדאוג שבדרך יידע לעשות את הבחירות הנכונות עבורו ולמען בריאותו.
אורח
אפרת תמרקין
3. 17-06-2008 12:18
מפתיע קצת....
משום מה אצלי בבית יש שקית סוכריות גדולה כבר מספר חודשים והילדים בקושי נוגעים בה. 
כשהממתקים אינם אסורים כח המשיכה שלהם קטן בהרבה... 
הרי את הממתקים שהילדים לא אוכלים בבית הם יאכלו במקום אחר.
רשומים
ilan
4. 17-06-2008 18:16
הכל במינון
הכוונה תמיד היא למצוא את האיזון, לא בטוח שאיסור גורף על ממתקים או ג'אנק פוד הוא הפתרון. צריך תמיד למצוא את שביל הזהב.
אורח
אפרת
5. 18-06-2008 07:31
גבולות הם קצה הקרחון, הם בהחלט
לא שם המשחק. 
לאמא הזאת (כמו לרובנו) הרי יש בבירור בעיות גדולות עם נושאי כסף, השמנה, בריאות, ותקשורת. לטפל בנושא הגבולות זה טיפול חלקי בסימפטום, כשמהבעיות האמיתיות מתעלמים.
רשומים
ayelet
6. 18-06-2008 08:19
גבולות הם קצה הקרחון, הם בהחלט
גבולות הם שם המשחק , אדם שלא יכול להציב גבולות מתקשה בכל תחומי החיים. להציב גבול הוא קודם כל לדעת מה חשוב לי על מה אני לא מוכן לוותר, איפה הקווים האדומים שלי בתור אדם ובתור הורה, כמובן שלעמוד מאחורי הדברים זו משימה לא פשוטה, אליה מצטרף הצורך בעיקביות ובהתמדה. ומכאן מתחילים "הקלקולים" האחרים.
אורח
אפרת
7. 18-06-2008 08:53
זה אולי נכון ברמה מעשית מסוימת
אבל ההבנה של מה חשוב לי צריכה לנבוע מהבנה יותר מעמיקה של עצמי- האם זה חשוב לי כי אני מאמין בזה, או שזה חשוב לי כי זה מעורר את הפחדים שלי? בגלל שעוסקים כאן בתחומים כה טעונים, הרבה הורים פועלים בהם מתוך פחדים ומוסכמות, ולא מתוך בדיקה אמיתית של עצמם ומניעיהם, וכך הם מעבירים את הפחדים והמוסכמות לילדיהם, וזה לא תמיד לטובתם.
רשומים
esty
8. 18-06-2008 09:02
הצבת גבולות
בחירת הגבולות והחוקים שאני "מחוקק, במשפחה אמורה לנבוע מתוך מודעות של ההורה למה חשוב לו ובמה הוא מאמין. בדרך כלל כאשר המניע לחוק לא ברור להורה , הוא גם לא מצליח לעמוד בו.
אורח
אפרת
9. 19-06-2008 07:43
בהחלט. ביחסים בין הורים וילדים
הכלל לפיו אם נעבוד על עצמנו זה ישפיע לטובה על סביבתנו בא לידי ביטוי באופן הכי חזק :) .
רשומים
esty
10. 21-06-2008 20:03
שם המשחק הוא הסכמים
אני אתייחס פקטית לסיטואציה. אנחנו צולחים את מסעות הסופר בשלום בזכות הסכם שעשיתי עם ילדי (6ו-9) עוד כשהיו פעוטות. מותר להם לקנות דבר אחד בסופר, הם יכולים לבחור בבמבה למשל ואם מאוחר יורת הם מגלים ששוקולד עדיף, הם מחזירים את הבמבה ולוקחים שוקולד. מותר לחפש, להתלבט ולהתחבט עד לקופה. רווחים צדדיים - אם הם "עולים" על מאכלים ומצרכים שהם חושקים בהם כמו יוגורט עם פירות (לא ממתקים/חטיפים/ג'אנק אחר), הם בדרך כלל כם יקבלו אותם.
אורח
אסתיק
11. 21-06-2008 20:24
הסכמים זו בהחלט הדרך
בהסכם אנחנו מצד אחד מציבים את הגבול שלנו, ומצד שני מכבדים את הילד ואת רצונותיו.אין ספק שהסכמים זו הדרך לבנית יחסים טובים לאורך השנים עם ילדינו.
רשומים
אפרת תמרקין
12. 22-06-2008 07:32
ומצד שלישי- מלמדים את הילדים להגיע להסכמ
שזה אחד הרווחים החשובים לטווח ארוך- להסכים זו מיומנות שלא מלמדים בביה"ס שלנו שמשקפים חברה הבנויה על תחרות... 
 
וברמה הפרקטית- גם אצלנו הסיכום הוא ממתק/צעצוע אחד לכל ילד בסופר (אם כי מאז שעברנו לאורגניעדה הנושא נעלם...) ;)
רשומים
esty

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >