Image Image
 
סביבה
מי יציל את הטבע שלי? הדפס דואל
נכתב על ידי אסתי הורן   

  בשנים האחרונות הפך האזור שלנו למבוקש מאד, ובתים ושכונות חדשים נבנים כדי לקלוט את זרם המתיישבים החדשים. לרוע המזל, חלק ניכר מהפיתוח המהיר של השכונות והכבישים החדשים, נעשה ומתוכנן להיעשות על השטחים הטבעיים המעטים שנותרו באזור. ההגנה על אתרי טבע אלה הופכת, אם כן, להיות חיונית ודחופה.

teva1 

למה בכלל לשמור על הטבע?

הצורך שלנו בטבע הוא בסיסי: הצמחים הם המייצרים את החמצן בעולם, ואת כל המזון שבו. הצמחים לא יתקיימו ללא בעלי החיים. באופן הפשוט ביותר, אנו זקוקים לטבע לצורך קיומנו.

אך מעבר לכך, מסתבר שאנו גם זקוקים לטבע בקרבתנו, זקוקים למגע עם הטבע, לצורך בריאותנו הגופנית והנפשית. מחקרים מוכיחים ששהות בטבע משפרת את בריאותנו, וכי ילדים הנמצאים הרבה בטבע יגדלו להיות מבוגרים בריאים יותר[i]. טבע ועצים סביב הבתים מפחיתים את רמות האלימות באזור[ii], ומעלים את ערכם הכלכלי של בתים ושכונות[iii].

החיים בעיר צפופה, לעומת זאת, מזיקים מאד לבריאותנו[iv]. צפיפות עירונית גורמת להפרעות פסיכולוגיות[v], בעיות התנהגות[vi], אלימות ופשיעה[vii], ואף מעלה את שכיחות מחלות הנפש[viii].

יציאה לטבע מרגיעה[ix] ומפחיתה מתחים[x], משפרת את היכולות השכליות[xi] והלימודיות[xii], את הריכוז[xiii] ואת הזיכרון[xiv]. בילוי שעתיים בשבוע בטבע מפחית באופן משמעותי סימפטומים של הפרעות קשב וריכוז[xv] ושל היפראקטיביות[xvi] אצל ילדים. שהות בטבע משפרת גם את הסבלנות[xvii], את היכולת לנהל לחצים[xviii], את היכולת להגיע להחלטות בתנאי אי-וודאות[xix], את היצירתיות[xx] ואת הדמיון[xxi].

טבע תורם גם להתפתחות החברתית[xxii], לגיבוש הקהילתי[xxiii], ולתחושות הביטחון[xxiv] והשלמות[xxv] של האדם. אנשים הנמצאים יותר בטבע הם אנשים שמחים יותר[xxvi].

הפסיכולוג סטפן קפלן, העוסק במחקר של השפעות הטבע על האדם, כותב: "אנשים אומרים הרבה פעמים שהם אוהבים טבע, אך לרוב הם לא מבינים שהם צריכים אותו. טבע הוא לא רק 'נחמד'. הוא לא רק משהו שמשפר את מצב-הרוח. הוא מרכיב חיוני לתפקוד הבריא של האדם[xxvii]".

teva2 

אז מה הבעיה?

בעולם מבינים יותר ויותר את חשיבותו הקיומית של הטבע, את הצורך לשמור עליו, ואת הצורך לתת לכל אדם, בכל מקום, גישה לאזור של טבע. ראש עיריית לונדון, למשל, התחייב לאפשר לכל אדם בעיר להגיע לאתר טבע במרחק הליכה מביתו, ואכן קיימות היום בלונדון כ100 שמורות טבע, ומושקע מאמץ לפתח עוד. ב1992 בועידת כדור הארץ, חתמו מדינות רבות, כולל ישראל, על התחייבות לשמירה על המגוון הביולוגי המאפשר את קיומן של המערכות האקולוגיות הטבעיות.

אלא שמודעות זו אינה קיימת עדיין, לרוב, אצל האנשים האמונים על התכנון העירוני והאזורי בישראל. ראשי רשויות מקומיות אינם מכירים בדרך כלל את החשיבות שבשימור הטבע, ואף לא את הערך הכלכלי שבכך. גם מתכננים אזוריים לא תמיד מבינים את המשמעויות של השמדת מערכות אקולוגיות על ידי בניה וכבישים, וכן אין הם יודעים לעיתים על קיומן וחשיבותן של מערכות אלה באזור מסוים. כתוצאה מכך, האחריות לסביבה ויצירת שינוי סביבתי מקומי נובעת הרבה פעמים מאנשים מקומיים שאכפת להם. הפעילות לשיקום מחצבת בנימינה למשל, שהיא המחצבה הגדולה בארץ, והפיכתה לפארק צפרות, הובלה על ידי פעילים שהביאו לתמיכת עמותת "עיטם", המועצה המקומית, הגופים הירוקים, קרן "פורד" ועוד[i]. בעקבות פעילותם כבר מקננים בזים על המצוקים שיצרה המחצבה, וברווזים מגיעים לאגם הקטן שבה. אפילו אכיפה של חוקי הגנת הסביבה כבר נעשית בארץ על ידי מתנדבים מקומיים[ii].

מה צריך לעשות כדי לשמור על אתרי הטבע שלנו?

דרך פשוטה ויעילה להגן על אתרי הטבע ולטפחם יכולה להתבסס על השלבים הבאים:

יצירת קבוצת פעילים- בשלב הראשון כדאי ליצור קבוצה קטנה של אנשים המוכנים לפעול למען שמירת הטבע באזור[iii]. בקבוצה יימצאו אנשים בעלי כישורים והעדפות שונים, והיא נותנת את התמיכה הנדרשת לאורך התהליך. כשקמה הקבוצה, כדאי לשבת ולראות איזה אתרי טבע נמצאים במקום: חורשה, נחל, שטח פריחה ייחודי, בעל חיים לשימור, וכדומה.

שיתוף הקהילה- בשלב השני כדאי ליצור קשר עם גורם קהילתי שירצה להיות מעורב, למשל בית-ספר או חוג טיולים. קבוצה כזו של מבוגרים וילדים, הלוקחת על עצמה אחריות לפרוייקט, יכולה להיות הכוח המניע מבחינה פוליטית (כמו בית-ספר "אביחיל", שפעילותו מנעה את הזזת מחלף פולג אל שטח פריחת האירוסים), והיא גם זו שיכולה לעשות את הפעילות הנדרשת של מחקר וטיפוח אתרים. teva3

 

מציאת מדריך- בשלב זה כדאי ליצור קשר עם מומחה שיכול להדריך את הפרוייקט: איש טבע מקומי, או אדם המתמחה באזור או בנושא, מ"רשות שמורות הטבע והגנים" או "החברה להגנת הטבע"[i]. אדם זה ידריך את הקבוצה באופן הביצוע של השלבים הבאים.

יצירת מסד נתונים- חברי הקהילה ישותפו בביצוע סקר ראשוני של האתרים המקומיים: הצמחים שבאתר, החיות, הפעילות הציבורית אותה הוא משמש כיום, המעמד החוקי של המקום, האיומים המסכנים אותו, והערכיות הניתנת לו על פי חשיבותו ודחיפות הצלתו. סקר כזה על האתרים השונים כדאי לעשות בחודשי הפריחה, מינואר לאפריל בערך. צמחים וחיות ניתן לזהות על ידי צילומם במצלמה דיגיטלית והעלאת התמונות לפורומי "שמירת טבע[ii]" או "ציפורים[iii]", למשל, כך שהמומחים יוכלו לזהותם. מסד נתונים ראשוני כזה מאפשר לקבוע סדרי עדיפויות ולהחליט על איזה מקומות כדאי, חשוב ודחוף להיאבק.

  teva4


  דוגמא ממסד נתונים בירושלים.

פעילות בשטח- משנבחרו האתרים, אפשר לראות כיצד ניתן לשמור עליהם ולטפח אותם בעזרת הקהילה.  ייתכן שתרצו לעשות בשטח הנבחר, בפיקוח המומחה, פעולות שימור ותחזוק כגון ניקיון, עקירת צמחים פולשים, שתילת צמחים מקומיים, יצירת וסימון שבילים, יצירת נקודות תצפית, ופעילות חינוכית וקהילתית באתר כמו הדרכה ואף יצירת מרכז מבקרים.

 teva5gif

 

 

 

 

 

 

נוסף לכך ייתכן שיהיה צורך בגיוס הקהילה המעורבת ליצירת לחץ פוליטי שיוביל לשמירת האתר.

יצירת שיתופי פעולה- פניה אל גופים ציבוריים מקומיים או ארציים, גופים ירוקים, עמותות וקרנות, לקבלת תמיכה פוליטית וכספית לפעילות באתר.

פעילות מנהלית- על סמך מסד הנתונים אפשר, בעזרת מתכנן סביבתי, ליצור מסמך לצורך הכנת תוכנית מתאר הכוללת בתוכה את השטחים המיועדים לשמירה. יוזמה מוקדמת לגבי שטחי טבע עדיפה על התנגדות לתוכנית קיימת העומדת לפגוע בשטחים אלה. יוזמה הלוקחת בחשבון, בצד הצרכים האקולוגיים, גם את הצרכים הקהילתיים, החינוכיים והכלכליים במקום, עשויה להצליח ביתר קלות.

אתר טבע המקבל תוקף חוקי בתוכנית המתאר המקומית, והופך להיות מוקד לפעילות חינוכית (כמו חוגי טבע, הדרכות וביצוע מחקרים), קהילתית (כמו אירועים בטבע), ואולי גם כלכלית (כמו הדרכות או מרכז מבקרים), ישגשג לאורך זמן, ויגרום הנאה גדולה לילדים ולמבוגרים המעורבים בהפעלתו.

יתרונות נוספים שלו הם:

  • "הטמעת ערכים סביבתיים מקומיים מגיל צעיר.
  • יצירת זהות סביבתית מקומית.
  • פיתוח דור צעיר של חובבי טבע וידיעת הארץ.
  • העשרת מערכת החינוך ע"י שילוב תכני סביבה מקומיים בתוכניות הלימודים.
  • עידוד התושבים למעורבות בתהליכי תכנון, והשפעה על חזות העיר וסביבתה.
  • פיתוח דפוסי פעילות פנאי סביבתית.
  • יצירת מסגרת לפעילות משותפת בין מגזרים וקבוצות קוטביות בחברה סביב מכנה משותף רחב.
  • תוספת של מוקדי פעילות פנאי איכותיים בעיר שאינם כרוכים בתשלום.
  • טיפול וטיפוח שטחים ציבוריים פתוחים במרחב העירוני.[i]"

 

 

 

 

 

כך שמפעילות למען אתרי טבע מקומיים, כולם יוצאים נשכרים.


  הכתבה מתבססת על הרצאתו של עמיר בלבן בקורס "אנחנו ועתיד הכפר הגלובלי" בקתדרה, פרדס חנה, ועל התזה של אסתי הורן בנושא הצורך בטבע: השפעות השהות בטבע על האדם.

[i] גם במציאת אדם מתאים נוכל לנסות ולסייע.

[ii] לינק: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=718 .

[iii] לינק: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=1002 .


[i] כשנשרים ימלאו את מחצבת בנימינה

 

 

 


 

[i] עמיר בלבן, "אתרי טבע עירוני קהילתיים": http://www.jbo.org.il/Urbanic%20Nature.htm .

 

כשנשרים ימלאו את מחצבת בנימינה  .

שיקום מחצבת בנימינה -הודעת דוברת משרד הפנים: .

[ii] בכתבה : "הטבע בגליל העליון יכול לישון בשקט" .

[iii] המעוניינים למצוא אנשים שיפעלו עמם בנושא מוזמנים לפנות אלינו, למייל:  כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה , ואנו נעשה את הקישור בין האנשים.

 


[i] Sacks, D. (1997). Grow a happy child. First for Women, v9 n30, 110(2)

[ii] Kuo, F. E., Bacaicoa, M.,  Sullivan,W. C. (1998). Transforming inner-city landscapes: Trees, sense of safety, and preference. Environment and Behavior, 30, 28-59.

[iii] לינק: http://www.evergreen.ca/en/cg/resources/gw2000/gw2000-2.html#economics .

[iv] Moore, E. O. (1981). A prison environment's effect on health care service demands. Journal of Environmental Systems, 11, 17-34

[v] Van Os, J., Hanssen, M., Bak, M., Bijl,R. V., Vollebergh, W. (2003). Do urbanicity and familial liability coparticipate in causing psychosis? American Journal of Psychiatry, v160 i3, 477(6).

[vi] Ineichen, B.,  Hooper, D. (1974). Wives' mental health and children's behavior problems in contrasting residential areas. Social Science and Medicine, 8, 369-374.

[vii] Gillis, A. R. (1974). Population density and social pathology: The case of building type, social allowance and juvenile delinquency. Social Forces, 53, 306-314

[viii] Evans, G.W., Lepore, S. J., Shejwal, B. R.,Palsane, M. N. (1998). Chronic residential crowding and children's well-being: An ecological perspective. Child Development, 69,

1514-1523

[ix] Spilner, M. (1997). Connecting with nature. Prevention, v49 n3, 128(4)

[x] Wells, N. M., Evans, G. W. (2003). Nearby nature: a buffer of life stress among rural children.  Environment and Behavior, v35 i3, 311(20).

[xi] Kellert, S. R. (2002). Experiencing nature: affective, cognitive, and evaluative development, in Children and Nature: Psychological, Sociocultural, and Evolutionary Investigations. Cambridge, MA: The MIT Press

[xii] Leiberman, G.,  Hoody, L., (1998). Closing the achievement gap: using the environment as an integrated context for learning (San Diego, California: State Education and Environmental Roundtable)

[xiii] Wilensky, J. (2002). Back to nature: a relationship with nature over the life course can affect our well-being, ability to manage stress, cognitive development, and social integration.  Human Ecology, v30 i3 7(3)

[xiv] Devlin, A. S. (1980). Housing for the elderly: cognitive considerations. Environment and

Behavior, 12, 451-466.

 

[xv] Taylor, A.F., Kuo, F.E.,  Sullivan, W.C. (2001). Coping with ADD: The surprising connection to green play settings. Environment & Behavior, 33(1), 54-77

[xvi] Kuo, F. E.,  Taylor A. F. (2004). A potential natural treatment for attention-deficit/hyperactivity disorder: evidence from a national study. Am J Public Health, 94(9), 1580 - 1586

[xvii] Sacks, D. (1997). Grow a happy child. First for Women, v9 n30, 110(2)

[xviii] Wilensky, J. (2002). Back to nature: a relationship with nature over the life course can affect our well-being, ability to manage stress, cognitive development, and social integration.  Human Ecology, v30 i3 7(3)

[xix] Kaplan, S.,  Kaplan, R. (1983). Cognition and environment: Functioning in an uncertain world. Ann Arbor, MI: Ulrich's. 

[xx] Barrows, A. (1995). The Ecopsychology of child development. In Roszak, T., Gomes, M.,   Kanner, A. D. (eds.). Ecopsychology (pp.101-110). San  Francisco: Sierra club books.

[xxi] Sacks, D. (1997). Grow a happy child. First for Women, v9 n30, 110(2)

[xxii] Kahn, P.H.,  Kellert, S.R. (eds) (2002) Children and nature: psychological, sociocultural and evolutionary investigations. Cambridge: MIT Press.

[xxiii] לינק: http://www.evergreen.ca/en/cg/resources/gw2000/index.html .

[xxiv] Kuo, F. E., Bacaicoa, M.,  Sullivan,W. C. (1998). Transforming inner-city landscapes: Trees, sense of safety, and preference. Environment and Behavior, 30, 28-59

[xxv] Irvine, K. N. (2004). Nurses' spiritual well being at work: The role of nature. Unpublished doctoral dissertation, School of Natural Resources and Environment, University of Michigan

 

[xxvi] Sacks, D. (1997). Grow a happy child. First for Women, v9 n30, 110(2)

[xxvii] Kaplan, S. (1992) The restorative environment: Nature and human experience. In D. Relf (Ed.) The role of horticulture in human well being and social development. Portland, OR: Timber Press. Pp. 134-142.


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 3942

RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם