Image Image
 
כל הפוסטים בבלוג
סרדין הייטק מעל לאטלנטי הדפס דואל
נכתב על ידי ilan   
  •  
הדבר שמדהים אותי כל פעם מחדש, הוא איך ניתן לקחת מטוס גדול ומרשים, ולדחוס פנימה כמות אנשים מרשימה כל כך, עד שכל אחד ואחד מהם, כולל הילדים והתינוקות, מרגישים שהם סרדינים (אם לא צורת חיים נחותה מזו). לא משנה כמה חדש או מודרני המטוס, המקום המוקצה לבני תמותה שכמוני (כלומר, לא כאלה המסוגלים לשלם על מחלקת עסקים או מחלקה ראשונה) מספיק בקושי לאצבע הקטנה של הרגל השמאלית. כל איבר אחר, לרבות התיק והמחשב, צריכים להדחס. אם היינו מפעילים שיטות דחיסה כאלה במכוניות, הסיכוי לתאונות דרכים היה יורד כמעט לאפס - פשוט משום שהכבישים היו מתרוקנים.
  •  
"Window or Aisle?", או בעברית "מסדרון או חלון?". הבחירה קשה, כמובן. לחלון יתרונות רבים: אפשר לראות נוף (אלא אם מדובר בטיסה לילית), אפשר לישון או לקרוא בשקט. מצד שני - אתה תלוי בחסדיהם של חבריך (?) לשורה אם אתה רוצה לעשות פעילות בסיסית כמו ללכת לשירותים, למשל. או סתם לעמוד כדי לעורר את הרגליים שנרדמו. בישיבה ליד המעבר אתה אדון לעצמך. כמעט. כי אתה צריך לאפשר גם לשאר תושבי השורה לעבור. מה שאומר שגם הם אדונים לעצמך.
  •  
בכלל, מטוס טוב הוא מטוס ריק. הדרך היחידה שבה אפשר לחוש בנוח (יחסית, כמובן) במטוס, היא אם זכית לשבת לבדך בשורת מושבים. אז אפשר ממש להתרווח! אפילו לשכב (ברגליים מקופלות), ואפילו, רחמנה ליצלאן, לפתוח לפטופ בצורה שאינה דורשת להקיש על המקלדת עם הלשון!

 

זהו להיום. החזקתי מאוחר מספיק בשביל לנסות להתגבר על הג'טלג. מחר נראה אם זה גם עבד.


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 1537

RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >