Image Image
 
איכות חיים
הסידן בגוף האדם הדפס דואל
נכתב על ידי משה ברלב   
leaves1כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול.
תפקידי הסידן בגוף: הסידן משתתף בתהליכים ביוכימיים ופיסיולוגיים רבים בגוף האדם. לסידן השפעה על תהליך קרישת הדם, ועל פעולת מערכת העצבים והשרירים - בלי סידן אין פעילות שרירים בגוף(כולל שריר הלב), ופעולות חיוניות רבות אחרות ברמה התאית ומערכתית.

כמה ואיפה נמצא הסידן בגוף:

גוף אדם בממוצע מכיל 1300-1000 גר' סידן,

העצם היא המאגר הטבעי של המינרלים בגוף, ובעיקר של הסידן, כאשר למעלה מ99% ממנו מרוכז בעצמות.

בכל יום בתהליך של שחלוף 1000-250 מ"ג סידן משתחררים אל הדם לפעילויות הגוף השוטפות, וכמות דומה נצברת בעצמות מחדש.

בילדות, נבנית מסת העצם. זו ממשיכה להיבנות גם הרבה אחרי שאנו מפסיקים לצמוח ומגיעה לשיאה במהלך שנות העשרים לחיינו. חשוב להקפיד על צריכת סידן נאותה לאורך כל השנים הללו. לאחר מכן ניתן רק לשמר את מסת העצם, כאשר הנטייה היא דווקא לאבד סידן ובכדי למנוע מצב זה יש להמשיך ולקבל סידן מהמזון.

leavesמקורות במזון

ישנם מזונות מעולם הצומח, המכילים סידן בכמויות טובות:

מוצרי הסויה למיניהם (טופו, טמפה, קמח סויה, חלב סויה ויוגורט סויה),

ירקות עלים ירוקים (חלקם מכילים חומצה אוקסאלית, שמעכבת חלק מספיגת מינרלים שונים, אך לא את כל הכמות),

קטניות, אגוזים (במיוחד שקדים), שומשום ומוצריו (חלבה, טחינה, נבטי שומשום, שומשום מלא טחון, חמאת שומשום)

ירקות ופירות רבים כמו ברוקלי וכרוב, נבטים שונים, במיה, תאנים (יבשות וטריות). הסידן מצוי בכמות יפה גם במוצרי החרובים למיניהם (אבקה, דבש, ממרחים, משקאות, שוקולדים ובחרובים עצמם כמובן).

צילום: OG_Vision

כדאי לשלב מזונות המכילים סידן לאורך כל היום בארוחות עיקריות וארוחות ביניים.

כוכבי הסידן

במ"ג למאה גרם

מזון

סידן

סידן זמין

שומשום מלא

1150

898

מולסה

579

567

עשב חיטה

260

240

סלרי

240

228

חובזה

250

~210

נבטי סויה

244

172

תאנים יבשות

187

151

שן הארי

187

~147

פטרוזיליה

197

145

חילבה

180

~140

משמש מיובש

170

126

שקדים

254

78

חומוס

190

54

כרוב לבן

80

52

כרוב אדום

60

32

חלב בקר 3%

100

-8

סידן זמין - הוא סידן לספיגה, בחישוב שמנטרל את הסידן שהולך לאיבוד כדי לאזן את רמות הזרחן באותו מוצר מזון.

~  לגבי מזונות אלה חסר נתון לרמות הזרחן. נלקח ערך של 100 מ"ג כערכה לצורך ההשוואה.

חלב מופיע כאן לא ככוכב אלא לייחוס וכדי אולי לשבור מיתוס

גורמי ויסות הסידן בגוף:

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->PTH - הורמון הפראתירואיד רגיש לירידה ברמת יוני הסידן בדם, ואחראי להחזרת רמות אלו לרמה יציבה.

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->קאלציטונין - הורמון מקטין את כמות הסידן ע"י הפחתת גיוס הסידן מהעצמות הטמעת הסידן בשלד והגברת הפרשת עודף הסידן בשתן.

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->ויטמין D - מגביר ספיגת סידן מהמעי, מונע הפרשה מוגברת של הורמון הפאראתירואיד, ובעקבות כך מפחית הפרשת סידן בשתן ומגביר ספיגת סידן לעצם.

מעכבי ספיגת הסידן :

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->חומצה פיטית המצויה במוצרים המכילים כמויות גבוהות של סיבים .

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->חומצה אוקסאלית המצויה בעיקר בתרד , בוטנים עלי סלק וקקאו.

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->גיל מבוגר - ירידה בספיגת הסידן עם הגיל.

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->חוסר במגנזיום.

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->עודף זרחן (זרחן מצוי בכמות גבוהה גם במוצרי חלב).

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->קפאין.

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->תרופות שונות (מפורט בהמשך).

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->חסר בוויטמין D.

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->עישון.

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->מצבי מתח.

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->סביבה חומצית.

מינרלים וויטמינים נוספים הנחוצים לספיגת סידן וחיזוק העצם:

<!--[if !supportLists]-->v     <!--[endif]-->ויטמין D – עוזר בספיגת סידן. לבד מכך עוזר ביצירת עצמות חזקות (מונע רככת).

תאי העור מסנטזים את ויטמין D בעזרת קרני השמש

(רצוי לדאוג לחשיפה לשמש למספר דקות כל יום).

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->מגנזיום - מעורב בחילוף החומרים של העצם, תורם ליצירת העצם ובעקיפין תורם לשיפור פעילות ההורמונים המווסתים את צפיפות העצם.

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->אבץ - בעל תפקיד חשוב ביצירת עצם ועוזר בספיגת סידן.

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->נחושת – עוזרת בחיזוק העצמות - משפעלת אנזים המתווך בסינתזת קולגן.

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->מנגן – מסייע בבניית עצם וסחוס ,במחקרים נמצא שבהוספת מנגן ביחד עם נחושת ואבץ, הייתה הפחתה בפגיעה במטבוליזם של העצם.

<!--[if !supportLists]-->v     <!--[endif]-->בורוןמסייע בשמירה על עצמות בריאות, על-ידי איזון רמת הסידן בדם, עוזר לפעילות ויטמין D. עוזר לספיגת מגנזיום וזרחן בגוף, עוזר ביצירת אסטורגן.

<!--[if !supportLists]-->v    <!--[endif]-->אסטרוגן מחיש את תהליך בנית העצם מאט את הרס העצם (קשור בויסות מטבוליזם הסידן , הזרחן, המגנזיום וויטמין D).

מגנזיום, בורון ואבץ(במיוחד המגנזיום) גם עוזרים  בין השאר גם להיפטר מעודפי סידן המצויים ברקמות הרכות ועלולים לשקוע במקומות לא רצויים בגוף.

גורמים שמעלים את צריכת הסידן שהגוף דורש:

עלייה בצרכים המטבוליים: גדילה , הריון, הנקה.

חוסר בפעילות גופנית.

סביבה חומצית.

לקטוז בעיקר בתינוקות.  

נוכחות מזון במערכת העיכול.


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 3923

RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >