Image Image
 
כל הפוסטים בבלוג
משחק המפסיד והמנצח הדפס דואל
נכתב על ידי valerie   

בוקר טוב ושמח,

כל חודש אני מקבלת ידיעון מאתר קנדי בצרפתית על התפתחות אישית ויש תמיד כתבה קצרה המעוררת שאלות והמעניין הוא שהנושא תמיד אקטואלי עבורי כך שזה נותן לי כלים להתמודד באותו רגע. הפעם תרגמתי לכם אותו כדי שכל אחד יוכל לקבל עוד כלי לעזר וחומר למחשבה.

צירפתי את כתובת האתר לדוברי צרפתית.

יום נפלא לכולנו

ולרי ויסברג

מלווה תהליכי התפתחות דרך צבע ושימחה.

ידעתם ש...? כל אחד מאתנו, ללא יוצא מהכלל, משחק תפקיד של קורבן ? אז כן, אך ברמות שונות ובתחומים שונים. מה זה אומר לשחק תפקיד של קורבן ולמה להשתמש במילה "לשחק"? משחק זוהי פעילות בה יש שחקן מנצח ושחקן מפסיד. לכן להאמין שאנו קורבנם של משהו או מישהו מראה שאנו חושבים על עצמנו כמפסיד. כך אנו נותנים את כל הכוח לאחר ומקבלים מראש את העובדה שהוא המנצח.  באיזה תחום אתם חושבים את עצמכם כמפסיד ? כדי למצוא אותו, הקשיבו איך אתם מדברים או חושבים. באיזה מצב אתם מתלוננים כשהדברים לא הולכים כפי שאתם רוצים, שחסר לכם משהו ? זה יכול להיות בנושא בריאות, חינוך, כסף, זמן, פנאי, הקשבה, כבוד....על מי אתם מתלוננים במשפחה, חברים, עבודה...? או אולי אתם מתלוננים על ארגון מסוים כמו קופת חולים, ממשלה.....במידה ואתם לא מזהים את עצמכם כמשחק תפקיד של קורבן בדוגמאות לעיל, אני מציעה לכם לבדוק עם הסובבים אתכם או בעבודה ולבקש מהם לציין לכם כאשר אתם מתלוננים. טיפ מאוד אפקטיבי: תרשו לאנשים הקרובים להגיד לכם "אוו מסכן" כל פעם שאתם מתלוננים. היזהרו!! זה לא קל לשמוע וקשה לאגו! כאשר מצאתם באיזה מצבים אתם משחקים תפקיד של קורבן, דעו שמצב זה ממשיך להיות בחיים שלכם בגלל שאתם נותנים את הכוח לאחר. וודאו מה אתם באמת רוצים לעצמכם בתחום שאתם חושבים שאתם מפסידים. בהמשך קחו את הזמן כדי לתכנן מה אתם יכולים לעשות כדי שזה יקרה. תופתעו לגלות שכאשר אתם מתחברים שוב לכוח  היצירה  שלכם תוכלו ליצור מה שאתם רוצים, ותקבלו בחזרה את האנרגיה שנתתם קודם למשהו או מישהו שהחשבתם כמנצח.                 באהבה, ליז בורבו.                                                  www.ecoutetoncorps.com

 


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2218

תגובות (6)
RSS לתגובות
1. 25-04-2008 17:05
יפה! אבל לא קל לשנות...
אני מאד מסכים עם הרעיון, אבל גם כשמזהים את אזורי החולשה, קשה לשנות את ההתנהגות, ובעיקר- את התפישה. 
אשמח לשמוע דעות- איך עושים את זה? :roll
רשומים
mish
2. 26-04-2008 19:42
תגובה למיש
מיש שלום, 
זה בהחלט לא קל אך השלב הראשון זה לזהות את אותה חולשה ולהסכים להתמודד איתה. בכתבה ליז בורבו נותן טיפ מאוד פשוט כדי לזהות את אותו תחום בו אנו מרגישים כמפסידים מראש. נסי להקשיב לעצמך, למשפתים שאת אומרת, אולי תכתבי אותם ותבדקי באיזה הקשר את מתלוננת, או לא מרוצה, או שהדברים לא הולכים כמו שאת רוצה.בשלב שני כל פעם שאת "תופסת" את עצמך מתלוננת תגידי לעצמך "אוו מסכנה".זה לא קל כי את כבר רגילה במשך שנים לתגובה מסויימת ושינוי דורש התמדה בידיעה שיהיו נפילות וזה בסדר.דמיני שאת נכנסת לתוכנית בחדר כושר וכל מחשבה שאת רוצה לשנות זה כמו לאמן שריר חדש בגוף, בהתחלה זה קשה אך על ידי תרגול יומי השריר מתחזק. וכך עם המחשבות החדשות במקום המחשבות הישנות.  
מקווה שעזרתי, 
שבוע טוב ושמח 
ולריCode:

:roll
רשומים
valerie
3. 27-04-2008 08:20
תודה על התגובה!
לזהות חולשות אין לי בעיה ;)  
ננסה להגיב עליהן כמו שתיארת ונראה איך זה עובד... :)
רשומים
mish
4. 27-04-2008 08:25
כל עניין התפקידים שאנחנו לוקחים בחיים
הוא מאד מעניין! :?  
תפקיד המפסיד, תפקיד המתחרה, תפקיד המפשר, תפקיד המוותר... קשה לזהות אותם, ובאמת עוד יותר קשה זה לשנות... :roll
רשומים
tali
5. 27-04-2008 16:25
תפקיד המפסיד/מנצח
טלי שלום, 
ברגע שאת מדברת על התפקידים שתארת זה כבר אומר שזהית אותם ושאת יודעת פחות או יותר באיזה תחומים את לובשת אותם אך תפקיד הקורבן/מפסיד יכול לבוא לידי בוטוי בכל תחום כמו תת תפקיד. 
כשאת בתפקיד המתחרה בתחום מסויים זה תלוי באיזה שחקן את בוחרת המפסיד או המנצח? וזה מה שחשוב לזהות בשלב רשאון כי יכול להיות שבתחום מסויים את בתפקיד המתחרה ואת בוחרת מראש לנצח ויש תחומים אחרים שאת בתפקיד המתחרה ואת בוחרת מראש (בתת מודע)להפסיד. 
לכן הזיהוי מאוד חשוב זה 1/2 מהדרך, נשאר רק לשנות ויש תחומים שיהיה לך קל ויש תחומים שיהיה לך יותר קשה, אך הכל אפשרי וניתן לשנות כל תפקיד ממפסיד למנצח עם קצת רצון ואמונה.  
יום נפלא 
ולריCode:

:)
רשומים
valerie
6. 05-08-2008 23:16
יש דרך! להשתחרר מתחושת הקורבנות
הי, נכון ציין mish - המפתח לשינוי הוא בדיקת התפיסה. כשאני תופסת את עצמי בתחושת קורבן אני מתנהגת כקורבן. כשאני בוחנת מה גרם לי לתחושה זו? על מה חשבתי, מה אמרו לי שהביא אותי לתחושה זו - זו ההתחלה, חצי הדרך כמו שציינה וולרי.  
ההמשך, החצי השני: כשאני מזהה את המחשבה הזו - אני יכולה לדון בה, לבדוק אותה - האם היא אמת? מה הכוח של המחשבה הזו על המציאות שלי שגורמת לי להרגיש קורבן? בו ברגע יכול להתרחש פתאום היפוך ותחושת הקורבנות תיתפס כמיותרת, מה שמחזיר אלי את תחושת היציבות והגב הזקוף. 
אין עניין להשאר בתחושת הקורבנות, גם אם היא אוניברסאלית, והדרך שאני מכירה ועובדת עבורי כדי לצאת מתחושה זו נקראית: "העבודה" של ביירון קייטי. 
בברכה, צילה הרטמן.
רשומים
צילה

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >