Image Image
 
מדוע אנו זקוקים לאינטליגנציות מרובות הדפס דואל
נכתב על ידי ד"ר רותי סוסתיאל   
teacher1חשוב לדעת כי עד המאה ה-19, החינוך היה מיועד למעטים בלבד, בעיקר לאליטה השלטונית. החינוך היה מיועד בעיקרו לילדים ולגברים. באופן מוחלט לא לנשים או ילדות. החינוך לכלל האוכלוסייה, כולל נשים, הנו חדש יחסית והחל מהאמצע השני של המאה ה- 19, ולשיאו הגיע רק כעבור 80 – 100 שנים. החינוך על פי מתכונתו העכשווית, אינו מה שהיה בעבר, ואולי גם לא מה שיהיה בעתיד.

החינוך להמונים יצר בעיות רבות – שעיקרן הייתה תוכנית הלימודים. תוכנית לימודים הכוללת בתוכה מגוון מקצועות לא התאים לכלל האוכלוסייה. התפלגות האוכלוסייה לרבדים של חלשים, או כפי שכונו תחילה מוגבלים/טעוני טיפוח, בעלי בעיות קליטת חומר לימוד בעיקר אבסטרקטי, לעומת גאונים, פילג את החינוך ואת מוביליו למחנות. אלו טענו כי יש לעזור לחלשים, האחרים טענו כי יש לקדם גאונים. היה רצון עז ומאבקים קשים בתוך מערכות החינוך. בארצות רבות התפתחו בתי ספר פרטיים שעסקו בחינוך על מרכיביו השונים בהפרדה מוחלטת. בארצות בהן החינוך היה חובה חינם, כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, החשיבה הייתה לתת מענה לשני הקצוות. כאשר בכל אחת מהפעמים, גברו פעם החזקים ופעם הקול החלש.

מצב זה גרם לכך שהיה צורך לבדוק – לאבחן את האוכלוסייה ולשייך אותה לחינוך הרגיל – הרובד הרחב והעיקרי, או לרובד של טעוני טיפוח למיניהם, ולגאונים. קמו בארץ מחנות, כאשר כל אחת הקימה לובי שתומך באלו או באלו.

teacherבחינות הידע, מבחני הערכה, מבדקים ואבחונים שונים צצו לפרקים. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, הפסיכולוגיה ההתפתחותית, הפסיכולוגיה הפרוידיאנית, מבחני IQ , כישורי למידה ועוד ועוד. בין היתר הועלו שמותיהם של אלרד בינה, וילהלם וונדט, ויליאם ג'ימס, פרנסיס גאלטון, צ'רלס ספירמן, פיאג'ה ועוד ועוד. כל אחד מהם בנה מערכת אבחון כזו או אחרת, וקבוצות קבוצות, אפילו מדינות מדינות, אימצו לעצמן מבחנים כאלה ואחרים. אחדות לא הייתה. השוני היה רב, איש מביניהם לא כיסה את כל האפשרויות של מבחני אינטליגנציה.

מדע החיים מקיף, בין השאר, את טיב כישוריו האינטלקטואליים של האדם וסוגיו השונים. הממצאים העכשוויים בחקר המוח, בביולוגיה של המוח, מעלים בהבלטה סוגיות בקשר לגמישותה של ההתפתחות האנושית. האם ניתן לשנות את הפוטנציות, או את הכישורים האינטלקטואליים באמצעות התערבות?

שאלה נוספת שצצה הייתה מהי זהותם או טיבם של הכישורים האינטלקטואליים שאנשים יכולים לפתח. האם כל אחד מהאזורים השונים של מערכת העצבים במוח אחראי לתפקוד אינטלקטואלי מסוים, או שכולם עומדים לרשות טווח רחב של אופציות מסוגים שונים. כמו כן מה ההבדל בין הכישורים של כלל האנושות – כישוריי שפה, כישורים פיסיקליים, לבין גאונות או פיגור – כמו בתחום הגאונות במוסיקה.

 המסקנות שהתגלו הראו כי קיימת גמישות רבה בתהליך התפתחות האדם, במיוחד בחודשי החיים הראשונים של התינוק. הגמישות מושפעת בעיקרה, מאילוצים גנטיים הפועלים ומכוונים את התפתחותו של האדם בכיוונים מסוימים ולא אחרים .

כל תכונה מורכבת אינה נובעת מגן מסוים אחד, או ממערכת קטנה של גנים, אלא משקפת גנים רבים. לכן, כאשר מדובר בכישורים כה רבים, מגוונים, בלתי מוגדרים, כמו האינטליגנציות האנושיות, ספק אם אפשר בכלל לדבר על תכונות. האמצעי האמין ביותר לקביעת בסיס גנטי של כשרונות, הוא ככל הנראה מחקרי התאומים, השוואת תאומים זהים שגדלו בנפרד.

הגנטיקה יכולה לסייע לנו בזה, שאם ידוע לנו מהו מבנה גנטי של סיכון גבוה למחלות, או לבעיות נוירולוגיות – שיהיו חולים או מפגרים, אולי אפשר יהיה להקיש על בעלי סיכון/סיכוי גבוה לגבי כישורים מיוחדים או שיגעון.

עובדה מדהימה אחרת הקשורה להתפתחות ביולוגית היא הגמישות הפלסטית של האורגניזם (כמו אותו תינוק המחותל במשך שנותיו הראשונות, שידע ללכת). יכולות או כישורים מסוימים ניתנים לחידוש גם כאשר הם נפגעים אצל מבוגר (פגיעה פיסית במבוגר – האם ניתן להחזירה לתקינות נורמטיבית – ועד כמה).

האינטליגנציות המרובות פועלות במשותף – מטפלות בכישורים שהם אוניברסליים למין האנושי. האינטליגנציות המרובות הן היכולות לענות על פריטים במבחני האינטליגנציה, לפתור בעיות של הבדלי גישות, מעמדות, תרבויות, שונות, לשוניות ללא דעה קדומה של מה נכון ומה לא נכון. מה טוב ומה לא טוב. מה ראוי ומה לא ראוי – כל אחת בהתאם לתרבות, למקום הגיאוגרפי ולהעדפות ויכולות שונות אצל כל אחד ואחת.

 ניתן לקבוע מספר מסוים של אינטליגנציות, ואחרים יקבעו מספר שונה.

חלק נכבד מהטוענים למבחני האינטליגנציות המרובות, רואים באינטליגנציה את הכושר, ההבחנה, השכל, התבונה, תפיסה שכלית במקבץ רחב של תחומים. אינטליגנציות המאפשרות לבדוק את האדם באופן אובייקטיבי, יכולתי האישית מנקודת מבט של תחומים ומטלות בתחומים השונים, על פי קביעה שיכולה להשתנות.

התחומים שרוב המצדדים בבחני האינטליגנציות המרובות טוענים ל –


1.      
אינטליגנציה לשונית.

2.       אינטליגנציה לוגית מתמטית.

3.       אינטליגנציה מרחבית,

4.       אינטליגנציה מוסיקלית.

5.       אינטליגנציה גופנית.

6.       אינטליגנציה רגשית.

7.       אינטליגנציה אישית.

8.       אינטליגנציה בין אישית.

9.       אינטליגנציה נטורליסטית

 

ד"ר רות סוסתיאל
בוגרת
Phd מאוניברסיטת קמברידג', אנגליה - הוראת מדעים.
בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים - חינוך וספרות
BA   MA 
בוגרת סמינר לוינסקי.

 

 

 

                                                                                    


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2343

RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >