Image Image
 
כל הפוסטים בבלוג
פרק שלישי – הזינוק למים הדפס דואל
נכתב על ידי שחר איתן   
396495_3בשטח ההחלפה בודקים שוב את האופניים, הכל בסדר, לחץ אויר, כל הציוד. שם בקסדה את מספר החזה, משקפי השמש ומתחיל להתלבש.

חליפת התחרות שתלווה אותי לאורך כל היום, איתה אני שוחה, רוכב ורץ. מעליה חליפת שחייה (כמו חליפת צלילה רק הרבה יותר דקה וגמישה), טמפרטורת המים 22 מעלות, אני צפוי לבלות בהם מעל שעה וחושש מירידת טמפרטורת הגוף, צ`יפ על הרגל, כובע ים צהוב (צבעי הכובעים על פי שעת הזינוק), משקפת שחייה, SMS אחרון הביתה ואני מפקיד את השקית הכחולה שתחכה לי בסיום. נכנס למים ושוחה עם עוד 300 איש שמזנקים איתי לנקודת ההתחלה. מחכים במים 2 דקות, ספירה לאחור...ירייה והיום הגדול והארוך הזה מתחיל...

התחלה קשה, המסלול צפוף וכל אחד נאבק על מקומו ומנסה להתקדם, הרבה מכות ידיים ורגליים מכל הכיוונים (לא סתם קוראים לזינוק בטריאטלון מכונת הכביסה), אני שומר על הראש, הכי גרוע לחטוף בעיטה בפנים ולאבד את המשקפת. קשה להיכנס לקצב, ככל שהזמן עובר אני מתחיל למצוא את מקומי יחסית קדימה. הקצב נרגע, השחיינים החזקים מקדימה, החלשים מאחור, פחות צפוף וסוף סוף אפשר להירגע... להסתכל בכל נשימה על מאות הצופים בצידי התעלה ועל הגשרים, על המסוק שמרחף ומצלם 30 מטר מעל, להתרכז בכל תנועה, לא לבזבז אנרגיה מיותרת... 3.8 ק"מ  זה הרבה, לא נגמר...

אחרי שעה אני סוף סוף רואה את הסוף, עוד שש דקות ואני עומד, 2 מתנדבים עומדים במים ועוזרים לנו לצאת... מוריד משקפת, כובע, פותח את חליפת השחייה, הכל תוך כדי ריצה לעבר אוהל ההחלפה, בדרך אוסף את השקית הירוקה. מתנדבת מבוגרת לוקחת ממני את השקית, מוציאה ממנה את הכל ומסדרת על שולחן, אני בינתיים מוריד את החליפה. נועל נעלי אופניים, מכניס את הבארים לכיס האחורי ורץ לאופניים, המתנדבת כבר מסדרת את כל מה שהורדתי חזרה בשקית.

 

צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 1415

RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >