Image Image
 
כל הפוסטים בבלוג
פרק ראשון ובו יסופר על האימונים הדפס דואל
נכתב על ידי שחר איתן   

בניגוד לאיירונמן הקודם, לפני 5 שנים ופחות 2 ילדים, הפעם לא היתה תכנית מסודרת. כבר באימונים לקראת מרתון טבריה הבנתי שעם שני ילדים ועבודה בהייטק תכנית אימונים רצינית פשוט לא מסתדרת. אז לקחתי סיכון וויתרתי מראש. התאמנתי מתי שיכולתי, כשהלכתי לישון מוקדם קמתי מוקדם, כשממש מאוחר או כשהתעוררתי יותר מדי בלילה פשוט דילגתי על אימון. על אימוני שישי ושבת השתדלתי לא לוותר, בהם עשיתי את האימונים הארוכים.

סה"כ שחיתי בין פעמיים לשלוש בשבוע, 2-3 ק"מ בכל אימון, רכבתי 3 פעמים בשבוע, כ-50 ק"מ באימוני אמצע השבוע וכ-100 (ועד 135) ק"מ בסופי שבוע, רצתי 3 פעמים בשבוע, בין שעה לשעה וחצי באמצע השבוע (ועד שעתיים+ בסוף שבוע). עשיתי גם שני אימונים ארוכים של מעל 100 ק"מ רכיבה שאחריה ריצה ארוכה.

חיזוק לכך שאני בכושר טוב למרות הכל, קיבלתי בתחרות חצי איש הברזל (1.8 ק"מ שחייה, 90 ק"מ אופניים, 21 ק"מ ריצה) שנערכה בכינרת בתחילת מאי, ירדתי את ה-5 שעות, עם ריצה מפתיעה של 1:34 לחצי מרתון. אמנם חצי איש ברזל הרבה יותר קרוב לטריאטלון אולימפי (1.5 שחייה, 40 אופניים, 10 ריצה) מכל הבחינות, אבל עדיין, זו היתה זריקת עידוד ואני הייתי אופטימי...

כ-3 שבועות לפני התחרות התחלתי בשלב החידוד, הורדת עומס האימונים בהדרגה ובניית הגוף לקראת התחרות (הרבה אוכל ויותר שינה).

זה הרבה פחות ממה שעשיתי לקראת התחרות הקודמת, רחוק מלהיות אידאלי, אבל זה מה שיש ודי סמכתי על החוסן הגופני ופחות על הכושר הגופני. חוסן הוא לא "מושג ספורטיבי רישמי", כך אני קורא לשילוב של כושר גופני וחוזק מנטלי בעיקר היכולת לסבול.



צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 1495

RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >