Image Image
 
כל הפוסטים בבלוג
קדבורי הדפס דואל
נכתב על ידי שחר איתן   
הזדכינו על הסירה שלנו בבוקר יום שבת, אני נשבע שיכולתי לראות הבעת הקלה על חרטומה החבול והמיוסר. סוף סוף היתה מוקפת סוללת מהנדסים דואגים ואוהבים המצקצקים בלשונם ומתקשים לעכל את גודל האסון. אכן תמונות קשות.
על מנת להקל על עצמינו, נסענו להמתיק את היום בקדבורי.
 
לא ממש מכירים את cadbury בארץ, אבל מי שכן בדר"כ אוהב. אני לא מסוגל לראות שלא לדבר על לאכול שוקולד (ובמיוחד של קדבורי) מאז החוויה שעברנו ב-Bournavile, העיר שבה נמצא המפעל העיקרי שלהם. על התנזרותי משוקולד יעידו מקורבותי האדמיניות שמאז חזרתינו מאנגליה לא זוכות בביקור היומי שלי כדי לקחת כיף-כיף אחרי ארוחת הצהריים.
 
את הביקור השארנו לסוף, הטענה של ע` היא שהילדים יקטלגו את הטיול כטוב או לא לפי הטעם האחרון שייוותר להם. הוא שכח שאחרי קדבורי ציפו לנו עוד נסיעה ב-2 רכבות, אוטובוס וטיסת לילה לפני שנגיע לארץ.
 
למפעל היזמנו כרטיסים מראש, שבוע קודם. כדי להגיע אליו לקחנו רכבת קצרה מהמרינה שם הותרנו את ציודינו. מהתחנה התחלנו ללכת, כשהריח לא מותיר לספק לגבי הכיוון שאליו צריך להתקדם. משלמים והסיור מתחיל.
 
כבר בכניסה ציידו אותנו בצידה להמשך הסיור, ניסינו בגופינו למנוע מהילדים ומעצמינו את השוקולד, זה לא הלך והתחלנו לבלוס שוקולדים. לכל אורך הדרך אכלנו ואכלנו ללא הפסקה, עד לבחילה. המצב היה כה נורא שאת השוקולד המומס שחילקו בסוף, אף אחד כבר לא רצה.
 
הסיור הזה הוא פרסומת אחת גדולה לקדבורי, אבל בהחלט חוויה נחמדה, לנו ולילדים.
 
מקדבורי שלוש רכבות, אוטובוס וטיסה הביתה.
 
דיאטה!
 

צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 1488

RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >