Image Image
 
כל הפוסטים בבלוג
השרוט הדפס דואל
נכתב על ידי שחר איתן   
396495_7

המשך השייט היה על מי מנוחות. ע` מנקה ומחטא, הילדים אוכלים בהשגחתה של א`, ר` על ההגה, ר` אישתו על הבידורית, ל` על ש` וש` מוצא את בקבוק הברנדי שקנה "בטעות".

עוד קצת פאבים בדרך, לוקים ואנחנו ב-Warwik, עיירה קטנה עם טירה משלה. לשימחתינו הצלחנו לשכנע את הילדים שכל האבירים בטירה טובים, מה שהצליח לסחוט מהם כחצי שעה הליכה עד לפתח הטירה. האבירים בסופו של דבר היו קצת פחות טובים, בכניסה, חמושים בקוראי כרטיסים מגנטיים ובאיומי חרבות אילצו אותנו להיפרד ממיטב כספינו.

הטירה עצמה באמת יפה, מלאה בתצוגות, כלים, הפעלות וילדים עם חרבות פלסטיק. גם שלנו רצו וקיבלו. בנגוד לילדים המקומיים טובי המזג והממושמעים שחיכו להגיע עם החרב הביתה ולתלות אותה על הקיר, שלנו כיאה לישראלים ישר התחילו להילחם. הכל היה בסדר עד שגלי שלנו חטף חרב בעין מספיק שנראה את השריטה בעין בלתי מזוינת. את היום סיימנו בביה"ח המקומי. למזלינו השריטה היתה שיטחית ולמחרת הוא חזר לתפקד רגיל. זה היה מלחיץ.

הדרך חזרה היתה בסימן קדברי. בשלב זה ידענו ששיא השייט מאחורינו, אך בית החרושת לשוקולד עדיין לפנינו. ר` דאגה לשנן באוזנינו את לוחות הזמנים ליום הביקור כך שלא נפסיד את סיפורו המרתק של כל פול קקאו מעשרות הטונות שמגיעים למפעל בכל יום.

 

 


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 1402

RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >