Image Image
 
כל הפוסטים בבלוג
בדיקות תקופתיות הדפס דואל
נכתב על ידי ilan   

אמא שלי בתקופת בדיקות עכשיו. בבדיקה שעשתה היו יותר מדי או פחות מדי חלבונים או סוכרים, מה שגרר בדיקות נוספות שגילו דברים אחרים, וכך הלאה. אף אחד לא ממש יודע מה יש לה, אם יש לה. היא לא מרגישה כל כך טוב, זה בטוח. היא גם לחוצה מהנושא, ואת זה קל להבין. הרופאים לא ממש אומרים הרבה, אבל עושים פרצופים מודאגים, ומסבירים כמה חשוב לבדוק. יופי, באמת.

.

בפעם הקודמת, לפני שנה ומשהו, היה תורו של אבא שלי. אז זה נגמר בניתוח להסרת גידול סרטני (לא ממאיר, כנראה). ולא שעכשיו הרופאים מרוצים. עדיין יש תוצאות לא תקינות בכמה בדיקות שלו. אבל עכשיו הם לא מצליחים לדעת מה לא בסדר, אז הם הכריזו שככה זה, ואלה שאריות של המצב ההוא, והכל יחזור למקומו בשלום. כנראה. ומה שבטוח, אולי.

.

ברגע שמגיעים לגיל מסויים, כל בדיקה רפואית שהיא מחזירה לפחות פרמטר אחד שאינו בתחום התקין. אז עושים עוד בדיקות, כדי לברר מה לא בסדר. בבדיקות החדשות מתגלים פרמטרים חדשים שאינם בתחום התקין, ולכן עושים בדיקות נוספות. לבסוף הרופאים מוצאים משהו לנתח. או שהם מתייאשים ומכריזים שהכל בסדר. אני חושב שבגלל זה קוראים לבדיקות האלה תקופתיות – ברגע שאתה עושה בדיקה אחת אתה נכנס לתקופה ארוכה של בדיקות, חששות, דאגות, ולחצים.

.

אצל כל אדם הגיל הזה מגיע בשלב אחר. אצל ההורים שלי זה עכשיו. משהו במידת התחזוקה שלהם, הבריאות הבסיסית, הגנים, העישון של אמא שלי, אורח החיים הלחוץ שלהם. הם כבר שנים עובדים הרבה יותר מדי. יותק מדי שעות ביממה, פחות מדי חופשות, עבודה בסופי שבוע, לחץ אינסופי. הכל התנקז לתקופה הזו, כנראה. זה השלב שהגוף שלהם מתחיל להכריז "עד כאן". העניין הוא שהם לא כל כך מקשיבים. אבא שלי חזר לעבודה רגילה (רגילה אצלו, הרבה יותר מדי עבור רוב האנשים) תוך שבועיים מהניתוח. הרגיש שהוא חייב. עצמאי. צריך להביא כסף. גם בגילו. לא יכלתי להגיד לו הרבה. הוא גם לא היה מקשיב...

.

זה קצת מדאיג, ההכרה שההורים שלך מתבגרים. מזדקנים, בעצם. פתאום מתברר שהם לא חזקים כשהיו. שהם לא יהיו פה לעד. זה הרבה מדאיג, האמת. התרגלתי לכך שהם תמיד קיימים. ולא שאני נשען עליהם ביום-יום. בכלל לא. גרים רחוק, מתראים רק לפעמים. הייתי שמח שהם יעזרו יותר עם הילדים. הרבה יותר. למשל כשהילד היה בבית החולים. יש כעסים, והכל. אבל עדיין הם תמיד שם. במובן מסויים, העולם פחות מפחיד כשהם בסביבה. ברקע.

.

עם כל הכעסים והאכזבות אני רק רוצה שיהיו בריאים ושלמים. אני לא מוכן לוותר עליהם. זה מוקדם מדי.

 


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 1411

תגובות (1)
RSS לתגובות
1. 26-03-2008 10:35
מוכר ועצוב...
אילן, שיהיו בריאים ההורים שלך :)  
אבל אין מה לעשות, ככל שאנחנו מתבגרים גם הם מתבגרים, וזה לא הולך להיות קל...
רשומים
mish

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >