Image Image
 
הכתבות שלנו
אסרטיביות הדפס דואל
נכתב על ידי ד"ר רותי סוסתיאל   
29532_nursing_home_resident_91אסרטיביות זו היכולת שלי לעמוד על דעתי, בתנאי שלא אפגע בזולת.כלומר, זאת היכולת שלי לדבר אל הזולת בגובה העיניים, תוך ראית הרווח והצרכים של שני הצדדים בו זמנית.היכולת לתת עדיפות לאינטרסים המיידים שלי על פני אלו של הזולת - האחר, תוך כיבוד דעותיו ושמירה על כבודו של האחר. זהו סגנון התנהגות טבעי של בן-אדם, הכולל בתוכו 3 מרכיבים הכרחיים: ישירות , כנות , וכבוד הדדי.מי הוא הזולת? הלקוחות שלי, ילדי, השותף שלי, הבוס, האדם הנמצא עמי בקשרים, חברי, בן זוג, הורי, משרדי ממשלה, חברות מכירה וכו'.

מתי האסרטיביות מיותרת:
כאשר הזולת מתנהג כמו שמתאים לי וכפי שבקשתי ממנו.
כאשר הזולת מתנהג כפי שאני רוצה וצריך וללא בקשות מיותרות, בהתאם לצרכי.
כאשר הזולת מגיב נכון, יפה והגיוני לבקשותי.
כאשר בקשה שלי מאושרת, ומבוצעת במועד, כפי שציפיתי.

אסרטיביות בגיל השלישי

הגיל ה3, או בני 55-60 ומעלה:
כיצד נדע שאנו בגיל ה-3? האם יום אחד נקום בבוקר ונחוש רגשות מיוחדים שיודיעו לנו?
האם היציאה לגמלאות היא אות וסימן? ומה קורה לאלו מבנינו שיוצאים לגמלאות לפני גיל
הפנסיה? או מעט/הרבה אחריה?
כיצד נתנהג, או אם נשאר אותו דבר בבואנו לגיל הפנסיה? האם זה מחייב התנהגות והתנהלות
שונה ממה שחיינו עד כה? אם כן, במה? מה השוני?
כיצד נוכל לאבחן את עצמנו, אם צצו אי אילו בעיות כתוצאה מהיותינו שייכים לגיל ה-3?
האם אנו מתחילים לספר בדיחות על עצמנו, ההומור שלנו משתנה?
האם אנו שמים לב יותר לבעיות זקנה מהספרות אותה אנו קוראים - אם קוראים?
האם אנו צריכים להתנהל אחרת?
אלו הן מקצת הבעיות המתעוררות אצל כל בוגר. מי לפני היציאה לפנסיה ומי אחריה. מי שיוצא
לפנסיה מוקדמת או מי שנשאר לעבוד עד גיל 70 או יותר.
ישנן תחושות כלליות וישנן כאלו שהן אישיות.
בכל מקרה אנו מתחילים לחשוב ולנסות להיות רציניים יותר. עתה, כל הזמן עומד לרשותך, עד
שמגיעים גונבי הזמן. אז אנו נאלצים לתכנן. התכנון מחייב תכנון של זמן, ותכנון של דיון. כי הזמן
יקר כפליים, כעת הוא הולך ופוחת, והדיון מחייב בחינה יותר מדוקדקת, כי כעת אנו מתדיינים
עם ילדינו, חברינו, בני זוגנו ורק מעט עם זרים לחלוטין או עם משרדי ממשלה. זה לא נוח ברוב
המקרים, אך זה מחייב בחינה יותר מדוקדקת.
 

מתי אדם - כל אדם, במיוחד בגיל ה-3, צריך להיות אסרטיבי?
כאשר הוא חש חוסר צדק, חוסר הבנה, אי הסכמה, טיפשות, איומים, צעקות, דיבור
מרגיז, שקר, לעג, זלזול, דחיית תשובה ללא הסבר ואדם מולו שהוא אסרטיבי עד כדי אגרסיביות.
29532_nursing_home_resident_9

צילום: lhumble 

מה קורה כאשר אנו איננו אסרטיביים
כאשר אנו מול טפשות - אנו רפי ידיים.
כאשר אנו מול אגרסיביות - אנו עצמנו הופכים לאגרסיבים.
כאשר משקרים לנו - אנו כועסים.
כאשר כועסים עלינו - אנו נסגרים.
מול חוסר הבנה - אנו הופכים שתקנים.
כאשר אנו נסחטים רגשית - אנו מוותרים.
 

אולם מה תהיה התוצאה מצדנו אם אין אנו אסרטיביים? 
יכולתנו לקדם דברים - תהא קטנה אם בכלל.
יכולתנו לתפקד במצב של חוסר וודאות - היכולת יורדת.
היכולת שלנו לעבוד עם אנשים קשים - שואפת לאפס.
יכולתנו לתפקד בחיי יום יום - כמעט לא קיימת.
אנו נפגעים מהר גם מדברים פעוטים.
תפקודנו השכלתני - נפגע ומעורער.
קשה לנו מאוד לעבוד בצוות בו אנו חייבים לקבל הכל - ללא שיתוף
 
במצב כזה עולים בנו תחושות של : כעס, נקמה, כאב ראש, פחד,
חוסר בטחון, דאגה יתרה, אכזבה, בלבול, סערת רגשות, השפלה ועוד.
כלומר התרומה שלנו לרווח - יורדת בהדרגה.

 מה עושה אדם אסרטיבי?
מגלה אמפטיה לתחושות הזולת.
נותן כבוד לאחר כל הזמן.
מכבד גם אחרים החולקים על דעתו.
סבלני וסובלני כלפי הזולת.
מקשיב ומדבר כיצד ניתן לקדם ענין.
קשוב לתחושות הזולת גם אם תחושותיהם שונות משלו.

 האם ישנן זכויות אסרטיביות?
יש לנו זכות לבקש את שאנו צריכים גם כשאנו יודעים שזכות השני לסרב.
יש לנו זכות לקבל החלטות עצמאיות ולהתמודד עם מתנגדינו ועם תוצאות החלטותינו.
יש לנו זכות להביע דעות, רצונות ורגשות כמו לכל אחד אחר, גם אם צעיר מאתנו וגם
אם במשרה ובמעמד גבוה מאתנו.
יש לנו זכות לטעות, לשנות את דעתנו ולא להבין את הנושא בלי שנעלב.

 כיצד לומדים להיות אסרטיבים
אדם לומד במהלך חייו להתנהג בהתאם למצבים בהם הוא חי. בדרך כלל הוא מסתדר יפה.
אין צורך באסרטיביות בדרך כלל, כי הזרימה של החיים מנווטת את האדם ומורה לו כיצד עליו
להתנהג.
ובכל אופן, מה עלינו לעשות כאשר אנו חשים, לאורך תקופת עבודתנו, או במהלך חיינו, כי הפעם,ולוא רק הפעם, אלינו להיות אסרטיביים, כדי שחיינו יזרמו באופן תקין.
אם המצב בלתי נסבל בעבודתו של אדם, עליו לשקול היטב מה עליו לעשות כדי לשכנע את הממונים עליו, כי הוא מרגיש מאוים, לא נוח, קשה לו, מרמים אותו - ועליו להיות אסרטיבי. העובדה כי הוא כפוף לאדם שממנו הוא חושש, ועבודתו חשובה לו, גורמת לו חששות, לעתים אפילו חששות כבדים, שמא יאבד את עבודתו. אדם כזה נמצא במצבי לחץ כבדים והוא חייב לשקול כל צעד שהוא עושה.
מה עליו לעשות?
עליו להשתמש בידע שהוא רכש, בהכרתו את האדם, כדי לכוון את זמן הפגישה. זמן הפגישה צריך להיות בתנאי נוחות, רגוע, לא ביום שיש לחץ בעבודה או מבקרים. בכל מקרה עיתוי הזמן משמעותי מאוד.
לאחר שבעית הזמן נפתרה ונקבעה, על האדם לחשוב היטב מה וכיצד עליו לדון, כדי גם להיות
אסרטיבי וגם צודק. הדרישה שלו צריכה להיות שקולה היטב, מובנת היטב, ברורה, הטיעון ידוע
ומוכר לצד השני. הוא צריך לתכנן את המהלכים של הדיון, עליו להיות מוכן בנושא, לדעת לענות על כל שאלה שתשאל, על כל בעיה שתצוץ, אם אפשר עם דף נתונים לצדקת טעונו, ולכבד את העומד מולו גם אם שיקוליו נוגדים, כדי שיוכל להמשיך בעבודתו על אף חילוקי הדעות.
כדי להצליח הוא צריך לפתוח את הדיון בהערות חיוביות - אפילו אם הוא אינו מעונין. הפתיחה החיובית מאפשרת שיחה נינוחה, ענינית, כי היושב מנגד אינו חש מאוים.
אם האסרטיביות צריכה להיות עם אדם זר, נותן שירות, עובד מדינה וכו', בהם אין יחסי עובד מעביד, המצב ברור הרבה יותר. אולם גם כאן, עליו להגיע מוכן עם נתונים - אך הוא יכול להיות יותר אסרטיבי כי לגביו בקשתו חייבת להפתר, ורק בעיות אדמינסטרטיביות מפריעות לפתרונה.

 בכל מקרה, כל פגישה חייבת להיות מתוכננת היטב. הן מבחינת הזמן (לא יעלה על הדעת לבוא
5 דקות לפני סגירת המשרד ולבקש דחוף לבצע משימות ארוכות טווח), הן מבחינת הדיון, לא יעלה על הדעת לבוא לא מוכנים עם נתונים מדויקים בבקשת למשרד א', כאשר פתרונם הוא במשרד ב'.

במציאות של שנות חיינו, בעיקר בשנות המאה ה- 21, בה הכל נעשה מהר, עכשיו, כאשר מבקשים מאתנו תשובות מיידיות, האסרטיביות בסירוב למתן מענה מיידי כמעט הכרחית.
אדם, צעיר כמבוגר, העומד תחת לחצים של זמן, מתקשה לחשוב בהגיון ולהכיל את מלוא האפשרויות במתן תשובה. האדם זקוק לרגיעה, לחשיבה שאין עמה עומס רגשי, שצריכה להעשות בניחותא, ללא לחץ, בשיקול דעת - חייב את הזמן שלו.
היום, אם אדם נמצא בלחצים, קשים כקלים, שיקול דעתו משתבש, גם אם הוא נבון מאוד. במקרים כאלה,הוא חייב להיות אסרטיבי ולבקש זמן נוסף לשיקול דעת. האסרטיביות חשובה במקרים כאלה, גם אם הנתונים מקשים על כך. אסור להחליט תחת לחץ של זמן. החלטה ושיקול דעת חייבים להעשות בשלווה, בנחת ועם זמן פתוח. לא זמן אין סופי - אולם זמן שיאפשר לו לשקול היטב החלטות.
במקרים כאלה אל תתפשרו - חייבים להיות אסרטיבים.

 אסרטיביות מקנה לנו את הזכות לבקש את אשר אנו רוצים גם כאשר השני יכול לסרב. הזכות להביע דעות, רגשות ורצונות, גם אם לאחר אין פנאי. הזכות לקבל החלטות עצמאיות ולהתמודד עם תוצאותיהן - גם אם זמננו קצר. הזכות לבחור באם ברצוננו להיו מעורבים או לא. ובעיקר הזכות להיות אסרטיביים גם אם שינינו עמדות.

 ושיהיה לכם בהצלחה.

ד"ר רות סוסתיאל
בוגרת
Phd מאוניברסיטת קמברידג', אנגליה - הוראת מדעים.
בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים - חינוך וספרות
BA   MA 
בוגרת סמינר לוינסקי.


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2094

תגובות (1)
RSS לתגובות
1. 17-03-2008 12:37
מעניין!
חומר למחשבה...
רשומים
mish

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >