Image Image
 
כל הפוסטים בבלוג
אתה לא מקשיב לי הדפס דואל
נכתב על ידי ilan   

 

הוא אומר תוך כדי בכי עז. הוא רוצה משהו שאני לא מוכן אליו, והוויכוח על הנושא נמשך כבר במשך חצי שעה כמעט. זה התחיל בדרישה שלו למשהו. לא כל כך חשוב מה. לא הסכמתי, מסיבות אלו או אחרות. לאט לאט (או מהר מהר, תלוי את מי שואלים), המצב מדרדר. מתעצבנים, צועקים, בוכים. הוא בוכה. הרבה. זה חשוב לו. אני לא יכול לתת לו את מה שהוא רוצה. בעיה.

.

באופן מצער, הוא ירש גם חלק מהתכונות הפחות טובות של אבא שלו. מכיוון שההגיון שלי כל כך טוב (לטעמי), ברור לי לחלוטין שאם מישהו רק יקשיב לי עד הסוף הוא יבין למה הוא צריך לעשות בדיוק מה שאני רוצה. עד הפרט האחרון. אם מישהו לא מסכים איתי או לא מוכן לעשות מה שאני חושב לנכון, הוא כנראה לא מקשיב לי. אז אני מסביר שוב, לא תמיד בסבלנות (עוד תכונה שלא תמיד יש לי, סבלנות). בגיל ארבע וחצי הילד כבר הספיק לאמץ לעצמו עקרונות דומים. אם אנחנו לא מוכנים לעשות משהו שהוא מבקש, הוא מתלונן ש"אנחנו לא מקשיבים לו". שהרי לו היינו מקשיבים, היינו עושים. הוא מסביר שוב, וגם אצלו הסבלנות לא תמיד קיימת (רק שהוא עוד לא בן חמש – יש סיכוי שתהיה לו יותר סבלנות מאשר לי).

.

עקשנות הוא כנראה גם ירש ממני. אם משהו חשוב לו הוא לא מוותר. השילוב של שתי התכונות האלו אצל אינדיווידואל אחד איננו קל לסביבה. כלל וכלל לא קל לסביבה. השילוב של שתי התכונות האלו אצל שני אינדיווידואלים הנמצאים יחד זמן רב הוא מתכון טוב לפיצוץ. ועוד פיצוץ. ופיצוץ גדול. ועוד כמה קטנים. החיים לא משעממים לרגע.

.

קשה לי עם זה. אני המבוגר ביחסים האלו ולכן אני זה שצריך לפתור את הבעיות. כך או אחרת. רק שבלהט הוויכוח אני לא תמיד זוכר את זה. בדרך כלל לא זוכר את זה, עד שמזכירים לי (מזל שיש גם מבוגרת אחראית באזור, כנראה). והפתרונות לא קלים. הרי יש לי הגיון כל כך טוב, ומה שאני אומר הוא הגיוני כל כך, אז למה צריך לעשות אחרת?

.

אחר כך הוא בא אלי ומסביר לי "אבא, נעלבתי שכעסת עלי" או "היה לי קשה שכעסת עלי". לילד המדהים הזה יש גם כמה תכונות ויכולות שהוא לא ירש ממני. הן מפתיעות אותי כל פעם מחדש. מעט מאד אנשים שאני מכיר יכולים לבוא למישהו שפגע בהם ולהסביר לו למה ואיך. הלוואי שגם אני יכולתי.

.

אני מחבק אותו ומסביר לו שאני לא כועס, שאני מצטער שכעסתי, ושאני מצטער שלא יכולתי לעשות מה שהוא רצה, למרות שהקשבתי לו והבנתי אותו. הוא מקשיב בעיניים גדולות. הוא סומך עלי, למרות שמאד פגעתי בו. הנזק כבר נעשה. גם אם מתפייסים.

.

כל כך טוב ונעים להתחבק איתו. הייתי רוצה לעשות את זה יותר...


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 1399

תגובות (1)
RSS לתגובות
1. 05-03-2008 07:38
מרגש...
הלוואי שהיתה לנו את החכמה של הילדים הקטנים... :x
רשומים
tali

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >