Image Image
 
כל הפוסטים בבלוג
מה עושים עם מרד? הדפס דואל

 

אתמול התנהלה אצלנו מלחמת עולם. זה התחיל כשהוריי עמדו להגיע ואני, כפולנייה טובה לא חשוב מאיזו עדה, רציתי שכשאמא שלי תגיע הבית ייראה נקי באופן סביר. ברוב הקרבה ויתרתי על התעמלות הבוקר שלי, ועל המקלחת שאחרי, ובעודי מגירה פלגי זיעה בחום אספתי את האפר שאמיר שפך מהאח ואת הפלסטלינה שהוא פיזר על הרצפה ודרך עליה וניקיתי את הפיפי שברח במטבח ואת אלפי גרגרי הרימון שהוא ניפץ על הרצפה ובכיתי על חלב שנשפך, ואז הוא שפך פאזל מתקדם ורב-חלקים על הרצפה, ואני הודעתי לו שעד כאן, את זה הוא מרים לבד. 

   אמיר אמר לא. אבל הגיעו מים עד נפש, אז לא וויתרתי, ואמרתי לו שלא ייתכן שכולם יסדרו את הדברים שלו מלבדו, ואחר כך אמרתי לו שהוא לא יוצא מהחדר עד שהוא מסדר, והוא אמר שהוא לא רוצה (האקזמפלר הזה איכשהו פספס את הפולניות האוניברסלית). אלמוג התחילה לראות בחדר השני סרט בלעדיו והוא בכה, אז אמרתי לו תסדר רגע ותלך לראות גם, אבל הוא לא רצה. ובכה. אז הסברתי, ודיברתי, וחיבקתי, והצעתי, וכעסתי, והילד העקשן עומד במריו, עד שאחרי שעה וחצי הוריי הגיעו וכולנו כבר היינו מרוטים אך עצבניים ואיבדנו את עשתונותינו ואני אספתי הכל לבד. אלא מה.

   בערב הייתי מותשת ומתוסכלת, אומללה ומיואשת, ואמרתי לאישי-שיחיה שאני מרגישה כל כך חסרת-אונים ואני לא יודעת מה לעשות. הוא ניסה לשתף אותי בכל התככים הזדוניים שעובדים אצלו במצבי משבר קשים, אך הסתבר שכבר ניסיתי את כולם ולשווא. אי לכך נלחצתי מכך שאני לא יודעת מה לעשות עם שנת הצהריים הבאה. הרגשתי כמו חייל מותש ומורעב המוטל למערכה בידיים ריקות. (לא יודעת מאיפה בא לי הדימוי הזה באמת).

   בצהריים אמרתי לילדים שהגיע הזמן לישון. שניהם נתנו לי ידיים בשקט ובאו איתי לחדר, סגרנו את הוילונות, נתתי לאמיר את הבקבוק, שרתי יקינטון, והוא נרדם כמו תינוק.

אז אני לא יודעת אם זה תקף גם למלחמות אחרות, אבל במלחמות שלי כנראה לא תמיד חשוב לנצח ולפתח את כושר ההרתעה. לפעמים לא הכוח הוא זה שקובע. לפעמים הפסד, מסתבר, הוא בסדר גמור.

 


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 1240

תגובות (3)
RSS לתגובות
1. 19-02-2008 08:07
מוכר...
ילדים מלמדים אותנו שלא תמיד צריך לעשות מכל דבר פרינציפ. לא ללכת עם הראש בקיר, כי זה כואב :zzz
רשומים
esty
2. 19-02-2008 08:19
נראה לי שלגברים זה יותר קשה
לפחות אצלנו בבית, אני יותר גמישה, ובעלי נוטה לא לוותר להם בשום מצב, מה שלפעמים די מעצבן... :roll
רשומים
ayelet
3. 19-02-2008 17:38
כן, חינכו אותהו להתעקש על פרינציפים
וזה מסביר איך הגענו לאן שהגענו :grin
רשומים
tali

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >