Image Image
 
הכתבות שלנו
התפישה ההוליסטית והשפעתה על חווית הלידה הדפס דואל
נכתב על ידי עפרה ויסמונסקי   

 

הקשר בין גוף ונפש:

ככל שהעולם הופך למשוכלל יותר, טכנולוגי יותר, בעל יותר ידע, כך האדם מתנתק מגופו ומהחיבור לתחושותיו הטבעיות, ולומד דרך תהליך של סוציאליזציה להסתמך יותר ויותר על הטכנולוגיה הרפואית המוצעת לו, ופחות ופחות על תחושותיו לגבי מה גופו צריך כעת, וכיצד ניתן לעזור לגוף בדרכים טבעיות יותר.

לידה היא אחת מהדוגמאות לתהליך טבעי ונפוץ, הדורש מהאישה היולדת תשומת לב והקשבה לצרכי הגוף שלה. לידה מהווה חלק טבעי ממעגל החיים ולוקחת חלק בחייהן של רוב הנשים בעולם. לאורך השנים "השתלטה" הטכנולוגיה הרפואית גם על תהליך הלידה, במסר ברור לאישה: "האחריות להיוולדו של ילדך היא עלינו. אנחנו כאן כדי לילד אותך בדרך המהירה והבטוחה ביותר, אין צורך שתסבלי, אנחנו נטפל בכאב שלך". בכך מפקיעה מערכת הבריאות את תהליך הלידה מן האישה ומנציחה את הניתוק של האישה מגופה.

בשנים האחרונות חוזרת המודעות האנושית לצורך להתחברות מחדש לטבע (החיצוני כמו גם הגופני והפנימי). לאט לאט רפואת הגוף-נפש תופסת יותר ויותר מקום. מגמה זו משפיעה גם על תהליך הלידה, כאשר יותר ויותר נשים מבקשות היום להתחבר ולהקשיב שוב לגופן ולצרכיו במהלך ההריון והלידה.

רפואת גוף-נפש נשענת על תפיסת הבריאות ההוליסטית, אשר בבסיסה נמצאת האמונה כי הגוף והנפש הם יחידה אחת בלתי נפרדת. לכל מה שהאדם מרגיש, חושב וחווה, ישנה השפעה והשלכה על גופו. אם נכיר באפשרות הקשר שבין המחלה או הכאב לבין מחשבותינו והתת-מודע שלנו, נוכל ליהנות מכוח הריפוי של קשר זה.

בכל אחד מאיתנו ישנו החלק האינטואיטיבי- יודע, המבין כיצד לחיות בהרמוניה עם עצמנו ועם הסביבה. המחלה או הכאב קוראים לשינוי במימד מסוים של חיינו, ומנסים לגרום לדפוסים ישנים להתמוסס כדי שחדשים יוכלו לנבוט.

מידע קליני ומחקרי רב, אשר הצטבר בעשרות השנים האחרונות, מגלה הבנות חדשות בתחום הנוירו-פסיכו-אימונולוגיה. תחום זה חוקר את קשרי הגומלין בין הנפש, מערכת העצבים והמוח, ומערכות כגון המערכת החיסונית הקשורות לזיהוי כאב או מחלה, או להתגברות עליהם. מחקרים שונים מראים כי הקשרים ה"מסתוריים" בין הנפש לגוף, הלוקחים לעיתים חלק בגרימת מחלה או כאב גופניים בשל לחץ או קונפליקט פנימי, עשויים להיות דו-כיווניים. כלומר, ניתן "לרתום" תהליכים פסיכולוגיים, נפשיים והכרתיים לשם העצמת יכולת הריפוי. למרות שהטכניקות השייכות לתחום רפואת גוף-נפש שונות מן המודל הטיפולי הרפואי המקובל, מחקרים רבים מוצאים בהם פוטנציאל טיפולי מדיד, משמעותי ואפקטיבי במבחן התוצאה. (שיינמן, נ. 2007)

חווית הכאב

"כאב הוא גירוי אישי ופרטי. לכל גירוי המתפרש ככאב ישנה תגובה שונה אצל בני אדם שונים ולכל גירוי יכולה להיות תגובה שונה גם אצל אותו אדם... למשל ילד רץ בתחרות, מנסה להגיע למקום הראשון, בדרך הוא נופל, אך קם וממשיך לרוץ ואינו מרגיש שנחבל. הוא מנצח ואינו חש בפגיעתו. אבל אם הוא נכשל, יתחיל מיד לבכות. מתוך דוגמא זו ועוד רבות אחרות ניתן להבין כי ישנו הבדל בין גירוי לכאב לבין תגובה לכאב. אנו מכירים היטב את המצב בו ישנו גירוי ראשוני שלאחריו באה תגובה לכאב. לעיתים תגובה זו מושהית לזמן מה ומגיעה מאוחר יותר. הטיפול בכאב מצריך הגדרה ברורה של כמה מונחים בסיסיים:

סף כאב: זהו הגירוי החלש ביותר המזוהה ומוכר בגוף ככאב. סף זה משתנה מאדם לאדם ובמצבים שונים (ראה דוגמא קודמת).

סבילות לכאב: היכולת לסבול את הכאב. סבילות לכאב משתנה גם היא מאדם לאדם והיא בעלת מאפיינים תרבותיים ומיגדריים. הסבילות מבטאת עד כמה אדם מסוגל מעוניין ויכול לסבול כאב. (קרסו, ר. 2005).

הבחנה נוספת היא בין תחושת כאב: המודעות המנטלית לגירוי שאינו נעים, לבין חווית הכאב: החוויה האישית של הכאב (מה משמעות הכאב עבורי באופן אישי). כאן יש להכיר בעובדה כי אין בהכרח קשר בין תחושת הכאב לחווית הכאב. כלומר, יכולים בהחלט להיווצר מצבים בהם קיימת תחושת כאב חזקה בעוד שחווית הכאב אינה גורמת לתגובה רגשית של מצוקה, חרדה וכד'. (Bresler, D. 1992)

עבור רבים התשובה לשאלה "מהו כאב" תהיה "ההפך מהנאה". מרכיב הרגש בכאב נקשר בחזקה למרכיב חווית הכאב. תחושת החרדה והמתח בשילוב עם תחושת הכאב, משדרים למע' הקוגניטיבית במח כי "משהו לא בסדר". אם נדע להגדיר בבהירות מהו אותו "משהו", יוכל להיווצר "תיקון" בחווית הכאב והיא תשתפר. הקשר בין כאב וחרדה נחקר רבות וידוע היטב, כאשר ידוע גם כי הקלה באחד תספק הקלה בשני.

"כאשר אנו דנים בנושא הכאב, חשוב להבדיל בין "כאב" ל"סבל". הכאב הוא חלק מבריאותו של האדם בדיוק כפי שההנאה היא כזו. כאב הוא מורה, מדריך, ממריץ ומעודד שינוי.

סבל לעומת זאת כלל אינו נחוץ ויוצר התנגדות. כאשר האדם אינו מסוגל להתמודד עם תחושת הכאב, ומנסה "להלחם" בו, הוא חווה חווית סבל הגורמת לירידה בשמחת החיים ובאיכות החיים. עד כמה ניתן להפחית את תחושת הסבל תלויה במשתנים רבים ביניהם מערכת האמונות של האדם, חוויות חיים מוקדמות ואולי המשמעותי ביותר; המשמעות וההקשר שמקבל הכאב בחיי האדם. (Bresler, D. 1992)

לידה וכאב

אם נקשר את האמור עד כה לחווית הלידה, אישה אשר תעבור הכנה מתאימה, בה תלמד לנתק את תחושת הכאב מחווית הכאב ולא להפוך את הכאב לסבל, דרך למידת מערכת התמודדות וערכים אלטרנטיבית לזאת שהורגלה אליה, תוכל להתמודד ביעילות רבה יותר עם תחושותיה בחדר הלידה ולאפשר לעצמה חוויה חיובית ומעצימה יותר.

לידת תינוק היא מאורע הדורש הסתגלות אדירה. במקביל לתמורות הגופניות המתרחשות במהלך ההיריון, הולכת ומתגבשת הזהות החדשה - הזהות כאם. תקופת ההריון אמוציונאלית, אינטנסיבית, לעיתים מציפה רגשית. אפשר לחלק את הסוגיות אשר מעסיקות נשים רבות במהלך ההריון למספר נושאים בולטים. מידת מרכזיותם של נושאים אלו משתנה בשלבי ההריון השונים.

נשים רבות מתארות חרדות שונות ביחס ללידה עצמה, חרדות הקשורות בחשש מפני פגיעה בן או בתינוקן. עולות חרדות מלידה מוקדמת מהצפוי, מלידה בעיתוי מפתיע כשאינן מוכנות. מבוטאים פחדים מפני הכאב העתידי וחוסר היכולת לשאת אותו, חשש מפלישה לגופן באמצעים רפואיים ובהמשך צלקות ותפרים. חרדות ביחס להסתבכות פתאומית של הלידה, וחרדות הקשורות לבריאותו של התינוק העומד להיוולד, שכיחות אף הן. לעיתים השהייה עצמה בבית החולים מעוררת דאגה שכן לרוב הנשים קשורה חווית האשפוז באסוציאציות של חולי ומוות. (אהרונובסקי שחר, א.)

מחקרים רבים הראו כי תחושת שליטה אצל האישה היא הגורם המשמעותי ביותר, אשר תרם לחווית הלידה ואיכות חייה של היולדת. נחקרו תחושות שליטה "חיצוניות" (למשל תמיכת מלווה) ו"פנימיות" (למשל יכולת האישה לשלוט בכאב) ונמצא כי שני סוגי התחושות משמעותיים ותורמים. (Green, J.M. et.al). מחקרים אף הראו כי נשים אשר ניתנה להן האפשרות לקחת חלק פעיל בלידה, חוו חוויה מספקת הרבה יותר מנשים אשר ציפו להסתמך על תרופות משככות כאבים ועל רופאים.  (Davenport-Slack, b. et. al.)

לידה היא, אם כן, דוגמא בעלת עוצמה לדרך בה תפישה והתייחסות אל הגוף ולכאב יכולה להשפיע על עצם הכאב, ועל החוויה הכרוכה בו.

ברפואת גוף נפש ישנן מספר דרכים בהן ניתן להקל על מהלך הריון, ולקדם את תהליך הלידה בהפחתה ניכרת של התערבות רפואית. האישה ההרה והיולדת יכולות להיעזר כמעט בכל שיטת טיפול הוליסטית, לפי העדפה אישית.

טווח הטיפולים רחב ביותר וכולל טיפולים במגע (שיאצו, רפלקסולוגיה, עיסוי...), טיפול בצמחי מרפא (הרבלוגיה, ארומתרפיה, פרחי באך...), טיפול אנרגטי (רייקי, הילינג...), טיפול בעזרת דמיון (מודרך, מונחה, NLP...), דיקור ועוד.

בכל מקרה יש לפנות למטפלים המיומנים בטיפול בנשים בזמן הריון ולידה, כדי לשמור על בריאות העובר ואימו.

 

עפרה ויסמונסקי

בעלת תואר MA בבריאות הוליסטית, עם תזה בנושא טיפול בכאב.

מטפלת בכירה בזן שיאצו.

מתמחה בהנחיית קורסי הכנה ללידה הוליסטית.

052-3323999

כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה

 

מקורות

אהרונובסקי שחר, אורית, התמודדות עם פחדים לקראת לידה, אמנות הלידה,

       www.leida.co.il

קרסו, רפאל. אצל ויסמונסקי, עפרה. להקשיב לקול הפנימי, שימוש באינטואיציה בטיפול

      בכאב, עבודת גמר לתואר שני במסלול הבינתחומי - בריאות הוליסטית בשילוב אמנויות,

      אוניברסיטת "לסלי", נתניה. ספטמבר, 2005

 שיינמן, נמרוד (ד"ר).ריפוי באמצעות הדמיון. עלון "אחת מתשע", אביב 2007

 שיינמן, נמרוד (ד"ר). דמיון מונחה אינטראקטיבי ככלי טיפולי, ספר הדרכה ועבודה,

       אוקטובר 2007

 

Bresler, David. E. (Ph.D.) Health Promotion and Cronic Pain: Chalanges and

      Choices, in Kaplun Annette (Ed.) Health Promotion And Chronic Illness; The

      Federal Center for Health Education... pp.139-151. 1992

Davenport-Slack, B. , Hamblin-Boylan, c. Psycological Correlates of Childbirth

       Pain. Psychosomatic Medicine. Vol. 36, No. 3.  pp.215223. 1974

Green, M., Baston, H.A. Feeling in Control During Labor: Concepts,

       Correlates and  Consequences. Birth, Vol. 30, Iss. 4, pp. 235-247. 2003

 


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2638

תגובות (1)
RSS לתגובות
1. 08-02-2008 18:00
אהבתי מאד - כתבה מעמיקה ויפה
וככל שאני מתבגרת אני יותר מאמינה בגישה הזאת...
רשומים
כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >