Image Image
 
עו"ד ועוד
פגיעה בעבודה- פניה לביה"ד נגד החלטת הביטוח הלאומי הדפס דואל
נכתב על ידי עו"ד מירב אפרים   

שאלה:
הגשתי תביעה לביטוח לאומי על פגיעה בעבודה ותביעתי נדחתה, בכוונתי להגיש תביעה לבית הדין כנגד החלטת הביטוח הלאומי, אך בטרם אעשה זאת, אבקש לדעת כיצד מתנהל הדיון בבית הדין בתיקי פגיעה בעבודה?

תשובה:
באופן כללי ניתן לתאר את ההליך המתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בתיקי פגיעה בעבודה באופן הבא:

כתבי טענות
בכדי לפתוח הליך בבית הדין כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי, יש להגיש כתב תביעה מפורט המתאר את אשר אירע בעבודה, בין אם מדובר באירוע חד פעמי ובין אם מדובר במיקרוטראומה (ראו מאמר קודם). בנוסף יש לציין את הטענות המשפטיות והרפואיות באשר לקשר בין האירוע בעבודה לבין הנזק הרפואי אשר נגרם למבוטח.  לאחר הגשת כתב תביעה יגיש  המוסד לביטוח לאומי כתב הגנה ובו יפרט את הסיבות בגללן דחה את התביעה. לאחר שיוגשו כתבי הטענות, יקבע דיון מוקדם בתיק.

דיון מוקדם / גישור
דיון מוקדם עשוי להתקיים בפני שופט או במסגרת הליך הנקרא גישור, בו יושב שופט בדימוס או עורך דין מטעם בית הדין.  בכל המקרים מהות הדיון דומה, כאשר המטרה היא להבין מהן ההסכמות ומהן המחלוקות בין הצדדים, ולראות באם ניתן לגשר על אילו מהמחלוקות כבר בשלב זה. ישנם מצבים בהם הצדדים כלל אינם חלוקים לגבי העובדות של המקרה והמחלוקת היחידה היא בשאלה הרפואית. כלומר, האם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הנזק אשר נגרם למבוטח. ככל שזה המצב,  מדלג התיק על שלב ההוכחות, ולאחר קביעת העובדות הרלוונטיות בפרוטוקול, מועבר התיק למינוי מומחה רפואי.

דיון הוכחות
באותם תיקים בהם ישנה מחלוקת עובדתית בין הצדדים מתקיים דיון הוכחות בפני הרכב של בית הדין, הכולל שופט ושני נציגי ציבור. לקראת הדיון  מכין המבוטח תצהירים שלו ושל העדים לאירוע, ואילו המוסד לביטוח לאומי ממציא את הראיות שיש בתיק המבוטח, לרבות חקירות ומסמכים רפואיים בהם מסר המבוטח גרסה לגבי האירוע. במהלך הדיון מתנהלות חקירות של הצדדים והעדים על ידי עורכי הדין אשר מייצגים אותם.  עם סיום החקירות מסכמים הצדדים את טענותיהם. לעיתים הסיכומים מוגשים בכתב ולעיתים השופט מחליט כי סיכום הטענות יעשה בעל פה, מיד לאחר סיום הבאת הראיות.

לאחר הסיכומים יקבע בית הדין באם הוא מקבל את גרסת המבוטח. אם כן, יורה בית הדין על מינוי מומחה רפואי. אם יקבע בית הדין כי גרסת המבוטח אינה מקובלת עליו או לדוגמא כי גרסת המבוטח אמינה אך היא אינה מתארת אירוע בעבודה, יתן בית הדין פסק דין הדוחה את התביעה, כבר בשלב זה.

מינוי מומחה רפואי
כאשר ממונה מומחה רפואי בתיק הוא אמור להשיב על מספר שאלות הנוגעות לקיומו של קשר סיבתי בין האירוע אשר ארע בעבודה, לבין הנזק הרפואי אשר ארע למבוטח. המומחה אמור לתת את חוות דעתו בהסתמך על החלטת עובדות המקרה אשר מועברת אליו ע"י בית הדין, וכל התיקים הרפואיים של המבוטח. לאחר קבלת חוות הדעת הרפואית יכולים הצדדים לבקש מבית הדין לפנות אל המומחה בשאלות הבהרה. ישנם מקרים בהם הצדדים מבקשים למנות מומחה רפואי נוסף או אחר בתיק, אך בית הדין לא מאשר בקשות אלה בנקל.

סיכומים ופסק דין
לאחר קבלת חוות הדעת הרפואית מסכמים הצדדים את טענותיהם בהתייחס הן לעובדות והן לקביעות הרפואיות של המומחה הרפואי.  לאחר שבית הדין קרא את סיכומי הטענות, הוא נותן פסק דין בתיק. פסק הדין יכול לקבל את תביעת המבוטח או לדחות את התביעה.

על פסק הדין רשאי כל אחד מהצדדים להגיש ערעור לבית הדין הארצי. 

מירב אפרים, עו"ד

מנהלת פורום ביטוח לאומי

www.lawgate.co.il

  כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה

 

 


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 1649

RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >