Image Image
 
כל הפוסטים בבלוג
מייד אין אינדיה הדפס דואל
נכתב על ידי ilan   

ישנם שני סוגים של אנשים: אלה הקונים בגדים איכותיים, ואלה המאמינים בפשוטים דווקא. אמא שלי היתה קונה לי בגדים איכותיים. כאלה שכדי לממן את רכישתם רוב האנשים זקוקים להרחבת המשכנתא. מספיק כסף שזריקת בגד היתה משהו שצריך לחשוב עליו. הרבה. גם אם הוא כבר דהוי. גם אם הוא מרופט. לא סתם זורקים בגד טוב. זה איכותי! נלבש את זה גם אם זה כבר לא נראה כמו שהמעצב התכוון. גם אם מעולם לא אהבתי את הבגד הזה.

.

כשיש לך ילדים קטנים אתה לומד במהרה שכמה איכותי שלא יהיה הבגד, לגדול עם הילד הוא לא יכול. מכיוון שתוך כמה חודשים הבגד יהיה קטן, אין ממש טעם לקנות בגד שיחזיק במשך שנים. מה גם שהילד לא ממש יראה את הערכתו הרבה לבגד האיכותי שקנית לו – לילד בן כמה חודשים אין דבר מלהיב יותר מלפלוט על הבגד החדש שהוא לובש בפעם הראשונה. ילד בן שלוש ירוץ בשמחה עם סט הבגדים החדשים שסבתא קנתה בחנות יוקרה באירופה ישר אל תוך הבוץ, מה שיגרור תגובה של "הילדים של היום, אין להם שום הערכה לאיכות" מפי הסבתא המבועתת לגורל הבגד. מקרה קיצוני יותר עלול לגרום להטפת מוסר בסגנון של "אני לא מאמינה שלכלכת את הבגד החדש שרק אתמול קניתי לך בדם! לא יכולת להזהר קצת יותר?!"

.

השכנוע הסופי (אם היה צריך כזה) היה כאשר אמא שלי דווחה בשמחה שהיא הביאה מפריז בגדים איכותיים לילדים (שלנו). בניסוח שלה "משהו קצת יותר ברמה ממה שאתם קונים להם". פתחנו את האריזה בהתלהבות. בפנים היה סט בגדים זהה לחלוטין למשהו שקנינו בשוק הכרמל ב-30 ש"ח יומיים קודם. רק התווית היתה שונה. וגם תג המחיר, כמובן. מסתבר שבמזרח הרחוק יש מפעלים גדולים ליצור בגדים – חלקם מקבל תו אנונימי ונמכר בשוק הכרמל בעשרות מעטות של שקלים, וחלקם האחר מקבל תו של חברה אירופאית איכותית ונמכר בעשרות רבות (או יותר) של אירו בשאנז-אליזה.

.

התפעלנו מהבגדים האיכותיים, כמובן. לא ראינו שום צורך לספר לסבתא הקורנת מאושר על הבגדים הזהים הנמצאים בסל הכביסה, מכוסים בבוץ.

.

הפנמנו ויישמנו גם על עצמנו. מכיוון שרוב בגדינו הם ליום-יום, אנחנו קונים גם לעצמנו בגדים זולים ונטולי שם. יותר פשוט לבחור, יותר פשוט להחליף, יותר פשוט לזרוק, יותר פשוט לכבס, והרבה פחות רגשות אשמה כשהבגד נהרס. הרי הילדים ממילא לא חסים על בגדינו יותר ממה שהם חסים על בגדיהם הם.

.

מי שאוהב בגדים צבעוניים מתוודע מהר למדי לתוצרתה המשובחת של הודו בתחום זה. ההודים, כידוע, אוהבים קצת צבע בחיים, ואין להם עכבות אסתטיות כלשהן. לפיכך הם מסוגלים לייצר כל בגד שהוא בכל צבע שעולה על הדעת (וגם כמה שלא). לרוב זה יוצא מזעזע למדי, אבל אם בוחרים בקפידה אפשר למצוא דברים נחמדים בהחלט. לבגדים תוצרת הודו יש תכונה מבורכת נוספת הנובעת מארץ מוצאם. מי שמכיר את ההודים יודע שהם תמיד ששים לחלוק את זמנם ורכושם עם אחרים. הרכושנות המערבית כמעט ולא הגיעה לשם. גם בגדים הודיים נוהגים באופן דומה, ונוטים לחלוק את צבעיהם הססגוניים עם בגדים אחרים במכונת הכביסה – למה שלא כולם יהנו?

.

כך לסדין הלבן יש פסים אדומים, לחולצה הבהירה יש כתמים ירוקים, וחולצה אחרת שזורה בסגול. ממש בטיק – ובמחיר מציאה! אחרי עוד כמה כביסות כל הבגדים בצבע פחות או יותר זהה – מין אפור או חום מוזר שכזה, אופנה חדשה – יוניקולור!

.

אז אנחנו מצקצקים בלשון, מבטיחים לזכור בפעם הבאה לכבס רק צבעים דומים יחד, והולכים בשמחה לקנות בגדים חדשים.


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 1456

תגובות (2)
RSS לתגובות
1. 25-02-2008 07:52
כל קשר בין הכתוב למציאות מקרי בהחלט
בעיקר ביחס לאמא, כמובן. מזל שלילד יש כזה דמיון פורה... :roll
רשומים
esty
2. 26-02-2008 13:41
באמת חסר לך להסתכסך עם החמות
:grin  
 
אבל נושא הבגדים המתסמרטטים מוכר... הבעיה שאצלנו זה קורה מהר מאד גם לבגדים מאיכות טובה ;)
רשומים
ayelet

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >