Image Image
 
כל הפוסטים בבלוג
על ילדים וחיות אחרות הדפס דואל
נכתב על ידי ilan   

"אמא, רציתי לספר לך משהו. אנחנו בהריון ..."

"אוי, כמה שאני שמחה. כמה חיכיתי לזה. לא אמרתי כלום, כי לא רציתי להלחיץ אתכם. אבל אני כבר המון זמן מחכה. גם אבא. חיים!! הם בהריון!! כן! כמה שהוא שמח. לא סיפרתי לכם, אבל כשלאיתמר, הבן של חוה, נולד בן, הייתי ירוקה מקנאה. לא אמרתי שום דבר. כשלמיכאל, הבן של תרצה, נולדו התאומים לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. מובן שהעמדתי פנים שאני שמחה בשבילה. בשביל מה יש חברות? לא סיפרתי לכם, אבל לאחרונה נאלצתי להעמיד פנים שאני חולה כמה פעמים, כדי לא להפגש עם החברות. כל הזמן מדברות על הנכדים שלהם. אפשר לחשוב שאין שום דבר אחר לדבר עליו בעולם. והתמונות האלה כל הזמן. כמה אפשר?! אז זה בן או בת? חשבתם על שם כבר?"

"אנחנו לא יודעים עדיין אם זה בן או בת. אם זה בן חשבנו לקרוא לו ניר ו..."
"אני לא אומרת שניר זה לא שם יפה. זה שם נחמד. באמת. אבל אתם יודעים, זה יעשה מאד טוב לאבא אם תקראו לילד על שם סבא שלו ז"ל – יחזקאל. תראו קצת כבוד למסורת. אתם יודעים, אבא ואני כבר לא צעירים. איזה יופי! סוף-סוף הולך להיות עורך-דין במשפחה. או רופא, לפחות. חכו שאני אספר לרבקה – היא תתפוצץ מקנאה! תגידו, מה אתם הולכים לעשות עם החתול?"

"אני לא מבין מה החתול ..."

"אני לא רוצה להלחיץ אתכם, אבל ילד זו אחריות גדולה. אתם לא באמת יכולים לדעת מה החתול יעשה. הוא מפונק – רגיל לקבל את כל תשומת הלב. הוא עלול לכעוס שבא תינוק חדש ולוקח לו את הצומי. הוא עלול לרצות לפגוע בילד. חתול יכול להיות מסוכן, אתם יודעים. שמעתי שהיו חתולים שניסו לחנוק תינוקות על ידי כך שהם ישנו עליהם בעריסה. הם גם יכולים לשרוט ולנשוך. לתינוקות זה יכול להיות מסוכן. חיות גם מביאות מחלות ולכלוך. איך תחיו עם עצמכם אם יקרה משהו? איך תחיו עם עצמכם אם תדעו שהייתם יכולים למנוע את זה? אני יודעת שאתם מאד אוהבים את החתול, אבל אני חושבת שאתם צריכים לעשות החלטה כואבת. למען התינוק. אתם צריכים לקחת אחריות ..."

.

לא מעט מאיתנו נתקלו בשיחה דומה לזו. משום מה, לחלק לא מבוטל מהדור הקודם ברור שחיות המחמד בבית הן דבר זמני בלבד. כשלא מתאים, זורקים אותן וזהו. אין טעם לספר להם בכלל על המחקרים המראים שילדים הגדלים עם חיות מחמד בבית הם בריאים יותר, פיזית ונפשית. זה פשוט לא מעניין.

.

תשובה הולמת יכולה להשמע כדלהלן:

"אמא, רציתי לספר לך משהו. אנחנו שוב בהריון. חשבנו היטב על מה שאמרת בהריון הראשון לגבי לקיחת אחריות, ואנחנו חושבים שאת צודקת. אנחנו מחפשים מקום לניר-יחזקאל. הוא ילד נהדר, אבל הוא רגיל לקבל את תשומת הלב כולה לעצמו. הוא עלול לכעוס שבא תינוק חדש ולוקח לו את הצומי. הוא עלול לרצות לפגוע בתינוק. ילד בן ארבע יכול להיות מסוכן, את יודעת. שמענו שהיו מקרים שילדים בגיל זה ניסו לחנוק את אחיהם הקטנים עם כרית. היו גם מקרים של מכות בין אחים. לתינוקות זה יכול להיות מסוכן. הוא גם עלול להביא מחלות ולכלוך מהגן. כל הזמן מסתובבים שם חיידקים ווירוסים. איך נוכל לחיות עם עצמנו אם יקרה משהו? אם נדע שהיינו יכולים למנוע את זה? אנחנו מאד אוהבים את ניר-יחזקאל, אבל נראה לנו שעדיף למסור אותו. למען התינוק, כמובן..."


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 1282

תגובות (1)
RSS לתגובות
1. 05-03-2008 07:42
פולניות או לא להיות
:zzz  
כל פעם שאני מתלבטת מה לעשות, אני חושבת איך האמא הפולניה היתה עושה, ועושה את ההיפך. 
מתכון מנצח לחיים טובים!
רשומים
tali

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >